איך לתת עצה טובה? פחות לתקן, יותר להקשיב

שיתוף

איך לתת עצה טובה? פחות לתקן, יותר להקשיב

פונים אליך לעצה בימים משוגעים שכאלו? הנה 4 פעולות לעשות את זה נכון, מתוך סדרת המלצות של מרדית גולדשטיין שניהלה טור עצות ב"בוסטון גלוב" במשך למעלה מעשור.

גולדשטיין מסבירה בהמלצותיה שפעמים רבות, כדי לתת עצה טובה, צריך פשוט לשחרר את הגוף, לפתוח את הראש, ולא פחות חשוב מכך, לסתום את הפה.

1. הכל מתחיל עם שפת הגוף:

כדי להגדיל את הסיכוי שמי שבא לקבל ממך עצה ייפתח וישתף באמת, שפת הגוף חשובה מאוד.
הקפדה על שפה פתוחה שלא משדרת חסמים, התבוננות בפנים נייטרליות ללא מבט המום או שיפוטי וידיים חופשיות ורחוקות מהטלפון היא התחלה הכרחית לשיחה משמעותית ומועילה.

2. לא צריך לבוא עם פתרונות:

רוב האנשים שמבקשים עצה איך להתמודד עם התלבטות מסוימת, בעצם רוצים בלב ליבם לעבור תהליך שיאפשר להם לפתור את הבעיה בעצמם.

עצה טובה באמת תהיה כזו שתאפשר לנועץ להגיע לתשובה בעצמו ולתת לו את המרחב לביטוי ועיבוד חופשי. אחת הדרכים להתמודד עם הרצון לתת פתרון הוא להגיד לעצמך בזמן ההקשבה שלא מדובר עליך, ושההחלטות של מישהו אחר נובעות מתפיסות העולם שלו ומסיפור החיים שלו.

הבחירות של מי שמדבר איתך אינן שגויות גם אם הן אינן הנכונות בעיניך.

3. לזהות מתי זה גדול עליך:

עצה טובה היא לדעת לזהות מתי מי שמתיעץ איתך זקוק לתמיכה מקצועית יותר במה שמטריד אותו, ולא להסתפק בשיחה איתך, כדאי כמובן לחשוב איתו עם מי כדאי להיוועץ.

4. לזהות דפוסים

אם השיחה מתקיימת עם מישהו שמתיעץ איתך ומשתף אותך במשך שנים רבות, אחת הדרכים לעזור לו, היא לזהות ולסמן עבורו את דפוסי המחשבה הקבועים שלו, אותן "מחשבות בלולאות" ששמעת ממנו בעבר. הצעה להיזכר ביחד באירועים שהתרחשו בעבר יאפשר לך להביא את הערך המוסף שלך, המבט ההיסטורי והאפשרות להציע למי שפנה אליך לחבר את זכרונות העבר עם הצומת שבהווה.

לכניסה לקישור לחצו

x