האם זה מזיק להציג ללומדים את מטרות השיעור?

שיתוף

נתקלתם במצגת הדרכתית או לימודית ואין שם שקף של מטרות הלמידה? אל תקפצו בכעס.

שקף פותח בסגנון "בשיעור זה נלמד כיצד …" הוא הנפוץ ביותר בהדרכות ושיעורים גם בבתי ספר, גם באקדמיה וגם בלמידה הארגונית.
לרוב המדריך או המרצה גם יקריא אותו מילה במילה לכולם בארשת חשיבות.
השקף, שלא לאמר ה"טקס" הזה מביא איתו חסרונות ונזקים רבים לאפקטיביות הלמידה.

מצד אחד, הצגת מטרות הלמידה מסייעת ללומדים להתמקד במה שחשוב ולדעת מה ירוויחו מהלמידה.
הצגת המטרות גם משדרת ללומדים שמישהו תיכנן את ההדרכה ופיתח אותה. הניסוחים הללו גם מאפשרים למדוד אח"כ האם הקורס השיג את מטרתו.

אבל מצד שני, האופן שבו נהוג להציג את מטרות הלמידה רחוק מלהיות מעניין או מסקרן ("הלומד יפרט את הגורמים להיווצרות התופעה").
הטקסט מופיע באופן משעמם וחד גוני, וזה קורה דוקא ברגעים הראשונים של השיעור כאשר הלומד בשיא הערנות והסקרנות.
בנוסף, יש נטייה להשתמש בהצגת המטרות במושגים שהלומד כלל לא מכיר בשלב זה ועלולים רב לבלבל אותו.

מה עושים?
לא מוותרים על מטרות למידה, אך ככל שניתן מנסחים אותן מחדש באופן שבאמת מושך תשומת לב, לדוגמה "5 האתגרים של X והדרכים לפתור אותן" או איך להצליח לעשות X בלי לחרוג מ- Y"

אפשר להמשיל את ההתיחסות לשקף המטרות לעולם התגיות או המטה-דאטה: אינפורמציה חיונית מאפיינת של תוכן ללא הצגה שלו מול העיניים של המשתמשים.
אז… בפעם הבאה שאתם מלמדים עם שקף "מטרות הלמידה", הסתירו אותו ונסחו אותו מחדש באופן שבאמת יהווה הזמנה ללמידה ☺

לכניסה לקישור לחצו כאן

x