כיצד מנהלים פרויקט פיתוח למידה בשיטה זמישה? (agile)

שיתוף

זמיש = agile
פיתוח של קורס, שיעור, לומדה או סרט למידה בשיטת ניהול פרויקטים זמישה (agile), יטלטל את כל ההרגלים שלכם בניהול פרויקטים אבל יעשה לכם טוב. רבים מאלו שעברו לנהל פרויקטים באופן זמיש מתקשים לחזור לשיטה המסורתית.
שיטת ניהול פרויקטים זמישה בעולמות של למידה והדרכה לוקחת את העקרונות הקיימים בעולמות פיתוח התוכנה ומתאימה אותן לתהליכי פיתוח למידה והדרכה.
ניתן להשתמש בה למגוון תוצרים בעולמות ההדרכה והלמידה: נייר עמדה, אנימציה, קמפיין תקשורת פנים ארגונית, וידאו, אינפוגרפיקה, לומדה, מצגת, מערך, סדנה ועוד.

השיטה המסורתית של פיתוח תוכנה, טוענת שממתינים לשחרור המוצר רק כשהוא גמור ומלוטש. שיטה זו המכונה גם מפל המים בא מהיותה תהליך סדור ומובנה בו מתחילים משלבי הייזום והאפיון, עוברים לפיתוח ובדיקות ומסיימים בהטמעה ותחזוקה של המוצר. תהליך סדור זה מתורגם לתרשים גאנט, המסנכרן את הפעולות השונות, כך שניתן יהיה לעבור משלב אחד בפרויקט למישנהו.

השיטה האג'יילית, הזמישה בנויה על עקרון בו מגיבים לצרכי הלקוח באמצעות סבבים הולכים וגדלים של שחרור עבודות באמצעות איטרציות, כלומר באמצעות שלבים שחוזרים על עצמם פעמים אחדות ובמנות קטנות של שחרור חלקי מוצר.
כל יציאה לאיטרציה מכונה ספירנט, שהוא סבב של שבועיים עד חודש בו מתבצע חלק משמעותי של השלב שניתן להראות וסבב קצר של עשרים וארבע שעות בו מתבצעות מטלות פנימיות של הצוות שנסקרות בפגישה היומית למחרת.
פגישות הצוות לאורך הספרינט נקראות פגישות scrum. אלו פגישות יומיות קצרצרות בהן כל אחד מחברי הצוות מציג את ההתקדמות, העבודה המתוכננת וקשיים אפשריים. הפגישה מתקיימת לרוב בעמידה.

מה הלוגיקה המרכזית בניהול פרויקט זמיש?
בונים מוצר בסיסי שעובד -> משחררים אותו כמה שיותר מוקדם -> מקבלים משוב מהיר -> משנים את את המוצר בהתבסס על המשוב -> משחררים שוב ושוב.
התפיסה של פיתוח זמיש נקראת FAIL FAST. פיתוח זמיש בהכרח אומר שניכשל בנקודות בדרך- החכמה היא להיכשל מהר וללמוד.
מכאן שהתפיסה לגבי כשלון היא שהוא רק משוב ולא שום דבר נוסף.

אז איך עובדים בפרויקט זמיש? להלן 7 שלבים:

שלבים 1-3 מתרחשים פעם אחת, שלבים 4-7 חוזרים על עצמם בכמה איטרציות עד הגעה למוצר מלא.

שלב 1 – הכשרת לבבות
מקיימים תקשור לצוות ולמידה ציוותית, כולל מאמרים וסרטונים מהם ניתן ללמוד על עולם האג'ייל – על מנת להביא את כולם להסכמה לעבוד בשיטה החדשה.
מתמודדים עם שאלות כמו:
– מה לא טוב באיך שהדברים מתנהלים כיום.?
– מי הזיז לי את תכנית הפרויקט?
– מה קורה עם שאר הפרויקטים שהם לא חלק מהספירנט?
– מי מנהל אותי ואומר לי מה לעשות?

שלב 2 – חלוקת תפקידים
חברי הצוות ממלאים סט מיומנויות נדרש, רצוי שיכילו 4-6 אנשים. בנוסף, נדרשים שני בעלי תפקידים ייחודיים בצוות הם מנהל המוצר ומנהל ה- scrum.
מנהל המוצר הוא "בעל הבית" של הבעיה שאותה הצוות פותר. הוא יכול להיות אחד מבעלי העניין או מישהו מהצוות ונדרש להיות בזמינות גבוהה.
מנהל ה- Scrum הוא מנחה או מאמן, השומר על הצוות ממוקד ואחראי על עמידות הבוקר.

שלב 3 – הקמת אקוסיסטם
הצוות מחליט על 3 מערכות מרכזיות שילוו את הפרויקט: מערכת לפגישות וירטואליות חיות (כמו zoom), מערכת צ'טים (כמו ווטסאפ או slack ומערכת ענן לניהול פרויקטיםהמאפשרת שליפות ונוחיות (כמו trello)

שלבים 4-7 חוזרים על עצמם באיטרציות

שלב 4 – התנעה ותכנון
כל חברי הצוות מגיעים לפגישת ההתנעה והתכנון. סקראם מאסטר מנהל את הפגישה ומנהל מוצר הוא מומחה התוכן.
הצוות מגדיר את הבעיה ואת בעלי התפקידים ומברר מה אנחנו מנסים להשיג? מה התפוקה שלנו? כיצד תימדד הצלחה?
מסיימים את הפגישה בחלוקת המשימות לקראת הספרינטים- הם האירטציות המהירות שבה מתנהלת העבודה

שלב 5 – יציאה לספרינט
פגישות ה- scrum מתקיימות 15 דקות בכל יום ומונעות דחיינות. רצוי לקיימן לפני השעה 10 בבוקר. חשוב שיהיו באותו מקום (או פלטפרומה), אותו זמן, ובאותו פורמט. בפגישה מוודאים על מה אנשים עובדים באותו יום ועוברים על החסמים המרכזיים. בפגישות אלו לא מדברים על מה שכבר בוצע. זהו לא פורום לפתרון בעיות. כל התיעצות עוברת לאופליין. הסקראם מאסטר הוא אחראי ומנחה את המפגשים החשובים האלו. מתברר מאלו שכבר התנסו שבהתחלה כולם נבהלים מהתדירות הגבוהה של מפגש כל יום אבל אחר כך מתגעגעים להרגל החדש.

שלב 6 – הגשת ספרינט
מקיימים ישיבה של 30-60 דקות להגשת הספירנט. פגישה זו כוללת את כל בעלי הענין בפרויקט. מגישים בפגישה זו "גירסה מלוכלכת"- מתייחסים אליה כאל עבודה חלקית.אוספים את כל המשובים- Fail Fast לקראת הספירנט הבא

שלב 7 – סיכום ספרינט ויציאה לאיטרציה הבאה
בודקים מה אפשר ללמוד מהספרינט הקודם? מקיימים משוב בין חברי הצוות ולומדים מה עבד טוב ומה אפשר לשפר, צעדים קדימה.

כעת יוצאים לספרינט הבא- בחזרה לשלב 4

4 חסמים מרכזיים שמונעים מאיתנו מלעבור לעבוד בשיטה זמישה

  1. העדר הבנה לתהליך והעקרונות שלו: אם לא מבינים את התפיסה, עשויים לא לקבל אותה בחום. חלק מכל נובע מזה שלא רואים את התהליך בפעולה לפני כן.
  2. תרבות: ככל שהצוותים או הארגון הורגלו לעבוד בשיטות מסורתיות ופרקטיקות סדרתיות,כך קשה יותר להניע אותם לחשיבה אג'ילית. שינוי פירושו שינוי ערכים תרבותיים סביב כשלון, הצלחה, להיות צודק, להיות פתוח לאתגרים וכד'.
  3. התנגדות גנרית לשינוי: החשש מהלא נודע ובמיוחד החשש מביצוע טעויות יוצר התנגדות. המעבר לאגייל משנה סטטוס קוו והיררכיות מוכרות.
  4. העדר שיתוף פעולה אפקטיבי: גישה אגיילית מחייבת שיתוף פעולה פנימי בכל הרמות שמתמקד בבעיה יותר מאשר הפתרון שלה ונוגד אלמנטים כמו "תמרון פוליטי" ו"להיות צודק".

לכניסה לקישור לחצו כאן

x