מתי עודף ביטחון עצמי הוא נטל ומתי הוא נכס?

מתי עודף ביטחון עצמי הוא נטל ומתי הוא נכס?

עודף בטחון עצמי נושא רווחים כמעט תמיד בטווח הקצר.

אנשים נמשכים בהמוניהם למי שמגלה בטחון עצמי ניכר ואפילו "מתמגנטים" לדמויות כאלו.

לעודף בטחון עצמי יש גם כמעט תמיד מחיר גדול ופגיעה תדמיתית משמעותית ברגע שמתגלה פער בין ההבטחה לבין המציאות.

סדרת מחקרים שפורסמה במגזין של אוניברסיטת הרווארד מגלה אבחנה מעניינת מתי אנחנו "שורפים" את מי שלא היה צנוע מספיק ברגע שגילינו זאת ומתי אנחנו עדין מוכנים להיות קשובים אליו למרות שנהג בביטחון מופרז.

ההבדל, על פי מחקרים אלו, הוא בערוץ התקשורת שבו הועברו המסרים.

אם המסרים הבטוחים היו מילוליים ("אני מושלם למשימה הזו", "אני מומחה לדברים האלו"), אז עודף הביטחון העצמי הופך בדיעבד לנטל.

אבל, אם המסרים באו לידי ביטוי בשפת הגוף דווקא (עצמת הדיבור, הנוכחות שהצליח הדובר למלא בחדר) אז גם לאחר שעודף הביטחון הוכח כמופרז, האפקט ימשיך והקסם לא יפוג, הוא עדין יהיה מסוגל לרתום ולשכנע את הסביבה שלו.

מה זה אומר ביום יום?

מי שמפגין עודף בטחון עצמי, עדיף שיבטיח כמה שפחות באמצעות מסרים מילוליים, כדי "לאכזב" פחות בהמשך.

לעומת זאת, מי שמרגיש שהוא "מתמגנט" אחר דמות מסוימת צריך דווקא לבקש כמה שיותר אמירות מילוליות ברורות.

לכניסה לקישור לחצו כאן