איך ללמד אופטימיות ריאליסטית בלי להישמע מאולץ או מנותק?
איך ללמד אופטימיות ריאליסטית בלי להישמע מאולץ או מנותק?
\
אופטימיות היא תכונה חיונית בימים אלו וכל אלו שמנהלים צוותים או מלמדים בכיתה, יכולים לשמש שגרירים של אופטימיות כדי לסייע להתאוששות ולהתחדשות.
האם אפשר ללמד אופטימיות? ואיך עושים את זה בלי שזה ייראה מעושה ומלאכותי?
בעבר נטו לחשוב שאופטימיות היא תכונה פנימית "קשיחה" שאו שנולדנו איתה, או שלא.
אך כיום רוב החוקרים משוכנעים שניתן ללמוד להיות אופטימי כי מדובר בתפיסה ופרשנות של המציאות יותר מאשר תכונת אופי קבועה.
הסופר מרטין זליגמן, שכתב רבות על אופטימיות נרכשת, מסביר שאופטימיות היא היכולת הקוגניטיבית להבין את המצב הנוכחי ולעבוד כדי לשנות אותו לטובה.
אנשים אופטימיים מבקשים לשלוט על גורלם. בתקופה בה יש ערעור של תחושת השליטה, זה נדרש במיוחד.
מכאן החשיבות של מנהיגות ומנהיגים בארגונים ובגופי חינוך ולמידה לקדם חשיבה אופטימית, כדי לעזור לכולנו לצמוח ולמנוע דשדוש והעדר מוטיבציה לכל סוג של שינוי או התפתחות.
הכלל הראשון לאופטימיות, הוא לא להיות אופטימי בכל מחיר.
זליגמן טבע גם את המושג "אופטימיות ריאליסטית" בניגוד ל"אופטימיות תמימה".
זוהי אבחנה חשובה בעיקר בימים אלו, כי היא מבהירה שאלו שחיים במצב תמידי של אופטימיות בכל מחיר ובכל מצב, עלולים דווקא ליפול לרפיון מתוך פסיביות ושאננות שטמונה באופטימיות שלהם.
דווקא הם עלולים להיות הראשונים שיתקשו להתאושש כשהאתגרים מסביב לא ייפסקו, והם ייתפסו כמנותקים מהמציאות. לא מהם נרצה ללמוד אופטימיות.
המצב שאליו כדאי לנו לשאוף, הוא אופטימיות מציאותית, שמכירה במכשולים, מודעת לכך שהבעיות לא יפתרו בבת אחת, ושעוד יצוצו אתגרים רבים.
דווקא בגישה כזו, יש משהו מדרבן בלהיות אקטיביים לצד עיבוד של הכאב, ולהניח שעצם המאמץ לפתור בעיה יסייע לשינוי המציאות, אפילו באופן חלקי.
אז איך ללמד אופטימיות?
אפשר ללמד ישירות, ואפשר גם להפגין אופטימיות בזמן שמלמדים או מדברים על דברים אחרים.
הנה 5 פעולות שאספנו, על איך ללמוד אופטימיות ריאליסטית- הן ישירות והן כשעוסקים בענייני יום יום שונים:
- להתמקד במאמץ ולא בתוצאות
מה זה אומר?
ככל שנתמקד בתהליך ולא בתוצאות, כך נעודד אנשים לקחת חלק בפעילויות אקטיביות בלי להיכנס לדאגות או חרדות איך זה ייגמר.
מה עושים?
בתהליכי למידה, חניכה או ניהול – כדאי לשלב משימות שבהם יש חתירה לפתרון בעיה אבל הדגש וההוקרה יהיו על התהליך ועל החיוניות של המאמץ.
כך נחזק את עצם הרצון לקחת בעלות על ניהול הבעיה ונבטיח אנשים שבוחרים להשפיע על המציאות ולא נמנעים מכך רק בגלל החשש מהתוצאה בסוף.
- לתרגל תכנון לעתיד
מה זה אומר?
אופטימיות כמעט ונוצרת באופן אוטומטי כאשר נבקש מאנשים לתכנן משהו קדימה.
תוכניות לעתיד גורמות לנו להרגיש שליטה על המציאות ועל הדרך בה החיים שלנו עשויים להתפתח.
מה עושים?
מבקשים מהצוותים או מהלומדים שלנו לדמיין סיטואציות עתידיות ותוצאות חיוביות, לקבוע מטרות מול אתגרים ולתכנן עקיפה של קשיים וחיפוש פתרונות לבעיות. גם אם לא נזכיר את המילה אופטימיות, היא תיווצר מעצם ההשתתפות בתהליך של עיצוב עתיד.
- משחקי "קטגור- סניגור"
מה זה אומר?
כדי לא להתעלם מהנטייה למחשבות פסימיות, בעיקר בימים קשים וכואבים, כדאי לתת במה למחשבות האלו, אבל לא רק להן.
מה עושים?
משחקים מעין "משחקי תפקידים" של קטגור וסניגור לסיטואציה, להרגשה או לתרחיש, ונותנים במה לשני הקולות.
בכך, גם נותנים במה ופורקן לדאגות אבל בעיקר עוסקים במסגור מחדש ובתרגולים של פרשנות של מציאות ובעצם לומדים שניתן לספק מבטים שונים לאותה מציאות.
משחקים או תרגילי חשיבה כאלו יכולים לנתק אותנו ממחשבה שלילית מקובעת ומדפוסי חשיבה אוטומטיים ולהראות לנו שיש עוד דרכים לחשוב על אותה בעיה.
- אופטימיות ריאליסטית – מחשבה מייצרת מציאות
מה זה אומר?
על אף שזה משפט שנשמע נהדר, לא תמיד מחשבה מייצרת מציאות, בטח אם אנחנו נוקטים באופטימיות ריאליסטית שנותנת מקום לקשיים ולאתגרים.
אבל תרגול של מחשבה על עתיד טוב יכולה לתת לנו רעיונות לעשייה שלא חשבנו עליהם קודם.
כלומר, מחשבה לא מייצרת מציאות אבל היא מגדילה סיכוי לשינוי שלה כי היא מניעה אותנו לחשיבה ופעולה.
מה עושים?
מבקשים מאנשים להגדיר יעד מחשבתי שלהם ולספר מה הם היו יכולים לעשות כדי לעמוד ביעד כזה. מותר לדבר על זה כפעולה דמיונית ותאורטית כדי להוריד תחושות של לחץ, ורק לתת למוח לנדוד לעבר רעיונות ופעולות שמסתיימים בטוב ופועלים באופן חיובי.
- לשמש דוגמה אישית
מה זה אומר?
אפשר ללמד אופטימיות בלי להזכיר את המילה אפילו לא פעם אחת, פשוט באמצעות דוגמה אישית שתגרום לאחרים לרצות לחקות אותנו.
מה עושים?
מדגימים אופטימיות. מתמקדים בהצלחות מהעבר או ההווה, חושבים באופן חיובי, מזהים את הצד החיובי ואת העוצמות שיש לנו גם במצבים קשים.
חשוב לזכור לשמש דוגמה לאופטימיות ריאליסטית ולא תמימה.
לא לטאטא מציאות קשה, דאגות וחששות, אלא להתייחס לכל אלו כאל משהו שניתן לפרש בכמה דרכים, ובכך להראות שיש סיכוי גבוה יותר להשפיע על העתיד אם לוקחים חלק פעיל בעיצוב שלו מאשר אם "משתבללים" ושוקעים רק לדאגות.
לכניסה לקישורים השונים לחצו כאן, כאן, וכאן
