איך לתקשר שינוי בטווח מיידי לעומת שינוי עתידי בטווח הרחוק?
איך לתקשר שינוי בטווח מיידי לעומת שינוי עתידי בטווח הרחוק?
זו תקופה שבה רבים מאיתנו עוסקים בהעברת מסרים על שינויים קצרי טווח אבל חלקנו מנסים לשמור על הרציפות האישית והארגונית ולהמשיך לעסוק גם בשינויים ארוכי טווח.
בשניהם מדברים על שינוי, אבל המילים, השפה והטון – אחרים לגמרי
חוקרת המוח כרמן סימון מסבירה בעמוד הלינקדאין שלה את ""תאוריית רמת ההבנייה" בפסיכולוגיה, ומדגימה באמצעותה את השפה והטון שנדרשים מאיתנו כדי להניע שינוי מעכשיו לעכשיו לעומת רצון לתקשר על שינוי עתידי ארוך טווח.
על פי התאוריה, תקשורת לטווח רחוק צריכה להיות מופשטת ולהציג איזשהו חלום, לעומת נושאים מיידיים שאותם צריך דווקא להסביר באופן מוחשי ומפורט.
אם נשתמש ב"מילים גדולות" כמו חדשנות או טרנספורמציה, נאותת על תוצאה לעתיד הפחות מיידי. זוהי שפה שבה נשתמש כדי לרתום לקראת חזון או תוכנית ארוכת טווח.
זאת בגלל שמושגים מופשטים יוצרים מרחק.
הטון של הצגת המסר יהיה רשמי יותר כי הוא ישדר יוקרה ושאיפות עתידיות – כמו שחושבים על חלום.
לעומת זאת, אם אנחנו זקוקים לשיתוף הפעולה של הקהל שלנו ברמה יותר מיידית, עלינו לשדר דחיפות וקירבה במילים שנבחר, משהו שיאפשר לאנשים לראות את השביל המיידי לפיתרון שאנחנו מציעים.
הטון יהיה יותר ישיר כדי לשדר דחיפות וקירבה. אנחנו נתמקד בתועלות של השינוי ונסביר באופן קונקרטי איך הוא ייראה.
רוצים לחולל שינוי מיידי? דברו קונקרטי וישיר ופרטו את השינוי. רוצים להכשיר לבבות לקראת מהלך ארוך טווח? השתמשו במילות השראה ושדרו "פרסטיז'", הריחוק שתייצרו יאפשר לכם להציע חזון עמוק ומופשט יותר.
הקישור לפרסום המלא כאן
