איך מבטיחים תשומת לב בתהליך למידה ארוךךך?

איך מבטיחים תשומת לב בתהליך למידה ארוךךך?

המלחמה על תשומת הלב והקשב של כולנו, הולכת ומחריפה ככל שאנחנו מתרגלים לצרוך תוכן קצר וקצבי וודאי בתקופות שבהן פשוט קשה להתרכז לאורך זמן.

אבל לפעמים צריך להתרכז בתוכן זמן רב, והמאמץ לשמור על תשומת לב מחייב שימוש באסטרטגיות מתאימות.

מחקרים שמנסים לפצח את הסוד לתשומת לב לאורך זמן מספקים תובנות שיכולות לסייע גם בתהליכי למידה, והנה כמה תובנות שפורסמו בבלוג "hobblog" :

הצבת משימה ספציפית מסייעת הרבה יותר מתמריצים אחרים:

סדרה של 4 מחקרים השוותה בין התערבויות שונות מול משתתפים שצרכו תוכן משעמם ולא מאתגר, למשך זמן ממושך.

ההתערבות האפקטיבית ביותר שגרמה גם לערנות וגם ליכולת להחזיק מעמד ולתת תשומת לב, התרחשה כאשר ניתנה משימה מאוד ספציפית (למשל דרישה לתת מענה לשאלות תוך זמן קצוב). התערבויות כמו תמריצים כספיים לא היו אפקטיביים כלל ומכאן ניתן ללמוד שתשומת לב מושפעת הרבה יותר ממוטיבציה פנימית מאשר חיצונית.

משוב על ההתמודדות עם המאמץ
כדי לחזק את האפקט של משימה ספציפית, חשוב להצמיד משוב על עצם ההתמודדות עם המשימה לאורך הפעילות. ההתערבות האפקטיבית ביותר היא שילוב של משימה עם על ההתמודדות העמידה בה (למשל על ידי כך שמספרים ללומדים מה מצבם בהתמודדות עם המשימה לעומת הממוצע של הקהל כולו).

רכיבים של סקרנות
ניסיון לעורר סקרנות בתוכן יכול לסייע בהגברת תשומת הלב, אבל לא תמיד. במקום לבקש מאנשים לעיין במשהו או ללמוד משהו ללא שום דגש נוסף, אפשר לבקש מהם לנסות לפענח משהו בתוכן, להביע דעה לגביו, או לנסות להבין את המשמעות העמוקה שלו.

המחקר מצביע על כך שעירור סקרנות מסוג כזה יסייע רק לחלק מהאנשים, כתלות בתפיסה העצמית שיש להם על נדידת מחשבות.
רק אלו שחושבים שהם יכולים לשלוט על הריכוז ותשומת הלב שלהם, הצליחו להתרכז יותר כאשר שולבו בפעילות רכיבים של סקרנות.
לעומת זאת, אלו שחשבו שאין להם שום יכולת לשפר את הריכוז ותשומת הלב שלהם, לא שיפרו את הקשב שלהם, גם כאשר התוכן הוצג בצורה מסקרנת יותר.
ניתן ללמוד מכך עד כמה חשוב לפתח אצל לומדים תפיסה המאמינה בהשפעה של אסטרטגיות למידה איכותיות על היכולת להתרכז ולתת תשומת לב.

אמפתיה לנדידת מחשבות ולהסחות
משום מה, יש נטייה להתייחס לנדידת מחשבות כאלו אירוע שלילי שיש להימנע ממנו. מי שמחשבותיו לא נודדות נחשב ללומד מוצלח יותר. המחקרים מצביעים על כך שנדידת מחשבות היא כלל לא אירוע שלילי ולמעשה הרבה מהעיבוד של משהו שלמדנו מתרחש בזמן שהמחשבות נודדות. הדרך להתמודד עם הצורך לתת תשומת לב ממושכת היא בחיזוק התפיסה של הלומד שהוא יכול לשלוט על תשומת הלב שלו, ולהחזיר את עצמו לריכוז כאשר מחשבותיו נודדות, ללא הלקאה עצמית.
ככל שנסביר ללומדים שלנו שנדידת מחשבות היא תהליך טבעי ונשלט, כך נוכל לפתח את המודעות שלהם לזיהוי רגעים כאלו ולפיתוח יכולת שליטה על המצב, לטובת חזרה לריכוז ותשומת לב.

לכניסה לקישור לחצו כאן