איך מנהלים את התוכן מסביבנו ולא נותנים לו להלום בנו?

איך מנהלים את התוכן מסביבנו 🍓🍓🍓 ולא נותנים לו להלום בנו?

"הלם התוכן" הוא מונח המבטא את הפער ההולך וגדל בין היקף התוכן מסביבנו, אל מול הקיבולת שלנו לצרוך אותו.

כפי שכולנו שמנו לב בשנים האחרונות, אפשר לאמר שאיבדנו את היכולת לעמוד בקצב התחדשות התוכן.

והפער הזה רק הולך וגדל בכל רגע ורגע.

הלם התוכן רק יגדל – כניסתן של טכנולוגיות בינה מלאכותית צפויות להביא ל"הפצצה" של תוכן אוטומטי בהיקפי ענק, ללא שנכתב כלל על ידי בני אדם.

אנו מתייחסים להצפת התוכן שאנו חווים כבעיה אחת למרות שהיא כוללת מספר בעיות במקביל, ביניהן כמו בעיית ההסחות עקב הגודש ובעיית ה- FOMO- החשש המתמיד שלנו מהחמצה של משהו חדש.

אבל בתוך הררי התוכן הזה, קבור ידע שיכול להוות פריצת דרך עבורנו.

בתוך ההצפה, אנחנו לא מצליחים להגיע אליו.

מומחים ממליצים לשנות גישה. לא לתת לתוכן להלום בנו.

במקום זה, לעבור מגישה תגובתית לתוכן (התוכן שמגיע אלי הוא התוכן שאני צורך), לגישה פרואקטיבית (שמתעקשת למצוא את המחט בערימת השחת ולא נשאבת לצריכת תוכן סתמית).

אחת ההמלצות (הנועזות) בכל מה שקשור לצריכת תוכן היא להפעיל "אודישן" מחמיר לתוכן.

היזם והסופר מיכאל סימונס, ממליץ לנו, ברגע שאנחנו נתקלים בתוכן מסוים, לשאול את עצמנו ממש לפני הקריאה:

"האם מה שאני עומד לקרוא עכשיו מהווה פוטנציאל לשנות את החיים שלי באופן משמעותי?"

אם התשובה היא לא, כנראה שנתקלתי בכותרת חזקה, נושא מעניין, או משהו שצץ לי ברשת החברתית, שאנו נוטים לקרוא בהיסח הדעת.

במצבים האלו כדאי פשוט להימנע מלקרוא.

ההימנעות מפחיתה את תחושת ההצפה הכוללת ומפנה לנו מקום ללמידה חדשה יותר, פורצת דרך.

לכניסה לקישור לחצו כאן