גילויים חדשים בנושא מוטיבציה
| מה משפיע על המוטיבציה שלנו? מסתבר שהגורמים המשפיעים על המוטיבציה שלנו מורכבים ממה שחשבנו. בהרצאת המליאה בכנס ה- ASTD, הציג דן פינק, שהוציא מספר ספרי ניהול וארגון רבי מכר בשנים האחרונות, תובנות חדשות בנושא המוטיבציה ומה מניע אותה. אחד מגילויו הוא שתמרוץ כספי משפיע פחות ממה שנדמה. בהנחה שעובד מרוויח משכורת סבירה, תמרוץ נוסף עלול לפגוע בביצועים שלו במידה והוא יבוצע על משימות תפיסתיות נרחבות הנדרשות היום בעולם הניהול והעבודה. דווקא כאשר נדרשות משימות תחומות ממוקדות וברורות תמריץ משפיע על ביצועי העבודה. פינק מבדיל בין "עובדי מוח שמאלי" המבצעים עבודות תחומות שביצוען תלוי תמרוץ לבין "עובדי מוח ימני" שנדרשים לחשיבה תפיסתית, ליצירתיות, ליכולות ניהול ותקשורת, כאלו שאין פתרון יחיד לבעיות שהם נתקלים בהם. למעשה מחקריו טוענים שברגע שנדרשת יכולת קוגניטיבית בסיסית ביותר, הביצועים פוחתים לעומת אם לא היו מוצעים. רק עובדים המצבעים פעילות "מכאנית" במהותה, מגבירים את היכולות שלהם תחת תנאי תמרוץ. אחת הדוגמאות המדהימות שהציג היה על לא פחות מאשר מוקד שירות טלפוני, אחת הזירות המתומרצות והמתוגמלות ביותר בשוק העבודה. הוא הציג ארגון שבו אין כלל תהליכי תמרוץ ותגמול, ואין בו אפילו מנהלי צוותים, ואפילו לא מרחב פתוח לנציגים. כל נציג יושב בחדר עם מחשב וטלפון ומבצע את תפקידו ללא מנהל, ללא מעקב, ללא מדידה, ללא יעדים וכאמור ללא מנגנון תמריץ – ודווקא ארגון זה הגיע לרמת שירות מהגבוהות שיש בארה"ב. במקום זאת מציע פינק מודל חדש ללמידה במאה ה- 21 ואתגריה. מודל שגם הוא מדעי. המודל נשען על המוטיבציה הפנימית, על הרצון שלנו להועיל, לתרום, לעשות משהו מעניין, משמעותי. המודל כולל שלושה רכיבים שהם אלו שמבטיחים מוטיבציה: אוטונומיה, התמחות מתמדת, ותחושת מטרה. |
