גם אתם נותנים משוב בשיטת הסנדוויץ? זה גם לא אפקטיבי וגם מעצבן את הצד השני
גם אתם נותנים משוב בשיטת הסנדוויץ? זה גם לא אפקטיבי וגם מעצבן את הצד השני
חשבתם שזה חכם לתת משוב בשיטת הסנדוויץ? (מתחילים עם אמירות חיוביות, עוברים לשליליות וחוזרים לסיום חיובי)
יתכן והשיטה הזו מחוללת אפקט של בומרנג.
היא גם לא מסייעת לשפר התנהגות וגם מעצבנת את הצד השני.
משוב אפקטיבי הוא קודם כל משוב שקוף, ללא תמרונים.
משהו בתמרון הזה בין חיובי, שלילי וחיובי מונע מהמשוב להיות אפקטיבי ומעל משמעות, מה שהופך אותו ליותר שלילי מסתם משוב שלילי.
הוא לא מאפשר להגיע לנקודה המרכזית שרצינו לשוחח עליה ולא מאפשר לספק דוגמאות והמחשות למשוב.
המשוב החיובי מתעמעם בחוויה הכוללת והוא נשכח.
מדוע זה קורה?
היועצת הניהולית סוזן היתפילד מסבירה שמנהלים או מנחים נוטים להפסק את המשוב השלילי עם דוגמאות והמחשות.
לעומת זאת, את המשוב החיובי יש נטייה לתאר באופן כוללני, מה שמצביע על חוסר העמקה ביכולות הטובות ופוגע באמינות של כלל המשוב.
בנוסף לזה, בזמן האמירות החיוביות, הצד השני עסוק בדריכות בהמתנה לשלב שבו נגיד "אבל" או "מאידך" ואז תגיע ה"מכה".
ההליכה סחור סחור גורמת למקבלי המשוב לחוש מרומים והאמירות המעטפתיות מצטיירות כהפרה של חוזה הוגנות בשיחה כה חשובה.
במקום כל זה, עדיף לבוא עם אמירות קונקרטיות, לטוב או לרע, מודגמות ומומחשות.
בהירות ויכולת יישום של המשוב עדיפות על נחמדות ועמימות.
אין גם סיבה לרכז את כל האמירות בשיחה אחת.
אפשר להעביר משוב חיובי לבד ובהקשר בו הוא מתעורר, לעומת המלצות לשיפור בהזדמנות אחרת, כך שכל אמירה תקבל את המקום הראוי לה.
לכניסה לקישור לחצו כאן
עוד על משוב כאן
