האם זהו סופם המר של חדרי ההרצאות הענקיים?
האם זהו סופם המר של חדרי ההרצאות הענקיים?
חדרי ההרצאות הגדולים ואולמות האודיטוריום הם סמל אייקוני של מוסדות לימוד והשכלה כבר מאות שנים.
כשמתבוננים בתמונות של חדרים כאלו מלפני מאה שנה לעומת היום, הם נראים אותו דבר.
המראה המוכר נוגד את המחקרים בתחום מדע הלמידה ועוד לפני הקורונה החלו מוסדות אקדמיים בארה"ב סביבות ממוקדות ללומד ללמידה פעילה במקום חדרי ענק להעברת ידע חד כיוונית.
אולמות חדשניים אלו מבוססים על אינטראקציות בין צוותים של לומדים שעובדים על משימות קצרות כאשר המנחה חופשי "לנדוד" בין הקבוצות, לשאול אותם שאלות, לגרום להם לסייע אחד לשני ולברר מי מהם חשב אחרת מכולם.
המעבר ללמידה פעילה כזו משפר באופן דרמטי את איכות הלמידה ומגדיל את הזיכרון וההבנה של הלומדים.
הלמידה עמוקה יותר גם יכולה לגרום למנחים עצמם הנאה גבוהה יותר מהתהליך לעומת הרצאה חד כיוונית המונית.
עיצוב החללים מחדש כבר החל להיטמע באוניברסיטאות של מינסוטה, אילינוי, צפון קרולינה, טקסס ו –MIT וכעת נשמעת הערכה שעל אף שהמודלים הללו היו יוצאי דופן לפני הקורונה, יתכן והמגפה תגרום לתזוזה שתביא לסופם המר של אולמות הענק.
מאמר שפורסם בעיתון "מדיום" על ידי סגן הנשיא לחדשנות ולמידה דיגיטלית באוניברסיטת צפון טקסס, מתאר חזון לקמפוס ביום שאחרי הקורונה.
על פי החזון, עד 2025 יעוצבו אולמות ההרצאה כמרחבים גמישים ללמידה פעילה. הרצאות הענק יישארו און ליין, כיחידות למידה קצרות אותן צורכים הלומדים לפני שהם מגיעים לאולם.
המרצים ינצלו את המפגש הפרונטלי לפעילות לימודית עמוקה יותר הכוללת גם אינטראקציה חברתית עם עמיתים ומומחים.
לכניסה לקישור לחצו כאן
