כיצד אזהה שאני תחת עומס קוגניטיבי - ומה לעשות כדי להפחית אותו?

כיצד אזהה שאני תחת עומס קוגניטיבי – ומה לעשות כדי להפחית אותו?

היום יותר מתמיד- הפחתת עומס קוגניטיבי היא צו השעה.

היא נדרשת בימים שהמוח שלנו עמוס במחשבות, וזיכרון העבודה שלנו מוצף, אבל גם בימים של שיגרה היא נחשבת לפעולה הכרחית להבטחה של למידה איכותית וזכירה.

תורת העומס הקוגניטיבי מתייחסת לכך שזיכרון העבודה שלנו, על אף היותו דרוך וערני, מוגבל בקיבולת שלו.

כדי לזכור משהו לאורך זמן, אנחנו נדרשים להעביר תוכן מזיכרון העבודה שלנו, לזיכרון לטווח ארוך.  אלא שזיכרון העבודה שלנו הוא צוואר בקבוק ולכן המעבר הזה, במקרים רבים, פשוט לא מתרחש. על אחת כמה וכמה, כאשר זיכרון העבודה שלנו עסוק בעיבוד של האירועים הקשים שמתרחשים מסביבנו.

התוצאה תהיה שכחה ולמידה לא יעילה.

הנה 4 סיבות שבגללן נגרם עומס קוגניטיבי, והפעולות שיש לבצע כדי להפחית אותו, כפי שמוסברים באתר של innerdrive:

1. המשימה ארוכה מדי – >  לפרק אותה לתתי משימות עם דד ליין לכל חלק בנפרד

איך זה נראה?

כשלוקח יותר מדי זמן להשלים משימה, נתחיל להרגיש הצפה שתאט אותנו ותתסכל אותנו.

מה עושים?

עדיף לפרק את המשימה כך שהשלמתה תתרחש במועד קצר. כשנציב יעדים קטנים, נחוש שיש כיוון לתהליך הלמידה אך בלי חווית ההצפה.

1. המשימה קשה מדי – > לבצע חלק קטן מהמשימה ורק אז להתקדם לשלב הבא

איך זה נראה?

משימה שנראית קשה ומורכבת, גורמת לנו לחוש מאוימים ולפחד להיכשל. זה לא אומר שצריך להימנע מלאתגר, אבל לא ברמה שחוסמת את עצם התהליך.

מה עושים?

כאשר משימה נראית קשה מדי כדאי לפרק אותה לחלקים קטנים. התמודדות עם משימה קשה אחת תהיה מורכבת לניהול, לעומת התמודדות עם אוסף משימות קלות יותר. אפשר לבקש מהלומדות והלומדים לתכנן את תהליך המענה למשימות מראש כדי להרגיש שהם מנהלים את האתגר.

1. יש לי יותר מדי אפשרויות בחירה וזה מציף אותי – > לבנות מסלול של בחירה ולוותר על השאר כדי להתמקד ולא "להתאמלל"

איך זה נראה?

כאשר יש יותר מדי דרכים להשלמת המשימה, הלומדות והלומדים לא בטוחים מהי הדרך הטובה ביותר. למרות הרצון הטוב לספק מגוון דרכי בחירה, יש בעודף אפשרויות כזה משהו מציף ואף מאמלל, שמערער את הביטחון.

מה עושים?

מדגישים נתיב ברור ותוכנית להשלמת המשימה, בעיקר אם מדובר בלומדות ולומדים שהתוכן חדש להם לגמרי. ככל שמצטברת מומחיות וניסיון אפשר להציע אפשרויות בחירה רבות יותר.

1. יותר מדי מידע מוצג לי בבת אחת -> לתעדף את התוכן החשוב ולהתרכז רק בו בהתחלה

איך זה נראה?

חשוב שהלומדות והלומדים יקבלו את כל המידע הדרוש להם כדי להבין מושג או רעיון מסוים, אבל זה לא אומר שצריך להציג להם את הכל בבת אחת. הצגה של יותר מדי מידע לא מאפשרת לחלץ את מה שחיוני, ואנו עלולים לשכוח הכל.

מה עושים?

מתעדפים את הצגת המידע ומתמקדים במה שחשוב, ללא יתירות בתוכן המוצג. רק לאחר מכן מבנים רעיונות נוספים, שמתבססים על התצוגה הראשונה שבנינו.

לכניסה לקישור לחצו כאן