כיצד צריכה להראות כיתה של המאה ה- 21?
בתי ספר ומרכזי הדרכה חדשים שנבנים כיום כבר נראים אחרת לגמרי, אבל מה עושים עם הכיתות הקיימות?
הנה 5 כללי מפתח לאיך כיתה צריכה להראות מבלי שהיא תעבור "רמונט" כללי ושיפוץ מסיבי, ובלי תקציבי ענק.
1. שוברים שורות:
ברירת המחדל המומלצת: ישיבה בקבוצות שתעודד שיח של צוותים. איך הם יראו את המנחה ככה? חכו לשלב הבא.
2. יורדים מהבמה:
בכל כיתה יש "מטראז'" נכבד לאיזור של ה"במה" של המנחה (פעמים רבות זה אפילו איזור מוגבה). הבמה "מקבעת" את כלל הכיתה ומונעת תנועה. בטלו את הבמה. הימנעו מלוח בלעדי או מקרן בלעדי או איזור שיש בו טביעות אצבע של "כאן עומד המנחה ולא זז". במקום זה, צרו אפשרות למנחה שיכול להיות בהרבה מקומות בחדר.
3. על גלגלים:
צרו אפשרות לשנות את פריסת החדר לאורך היום בקלות רבה בתנועה בין אישי-צוותי-מליאה, באמצעות בחירה בריהוט על גלגלים. כך הכיתה יכולה להחליף פונקציואנליות ברגע וללא מאמץ.
4. מלוחות ללוחונים:
זוכרים שביטלנו את הלוח המרכזי? צרו במרחב ריבוי לוחות ולוחונים, פיזיים ודיגיטליים שישמשו גם לעבודת צוותים וגם לעבודת מליאה שמאפשרת למנחה לנוע בין מקומות רבים.
5. קירות מדברים:
שימוש בקירות כאיזור לקישוטים ומסרים גורם להעמסה ותחושת גודש. נסו תרגיל מעניין לפעם הבאה שאתם נכנסים לכיתה: הסתכלו מחדש על מה אפשר לוותר, סיכוי טוב שתמצאו 10-15 פריטים כאלו.
מומלץ לנצל את הקירות כאיזורי עבודה וכתיבה של הלומדים. ראו כל קיר כהזדמנות ללוח עבודה WRITABLE SPACES.
אליוט מאסי, מומחה עולמי בתחום החדשנות בלמידה מסביר חלק מהעקרונות הללו בתפיסה של "הכיתה כמעבדת למידה" ומנתח לפי התבוננות זו מה צריך לעשות בעיצוב המרחב כדי לגרום לתחושה שמרגישים במעבדה: תנועה, בחירה, חקרנות, דיגיטל וחוויה.
הוא גם ממליץ למתג מחדש את המילים "כיתה" ו"שיעור" למילים המבטאות את תפיסת המעבדה.
ואנחנו אומרים, לא לשכוח את מה שהכי חשוב: אף סביבה לא תגרום ללמידה חדשנית או אפקטיבית יותר ללא שינוי מתודולוגי. החכמה היא לעצב כיתה שתאפשר את השינוי בחווית הלמידה.
אבל לא רק כיתה אחת, או מרחב אחד.
עדיף לבצע שינויים קטנים והדרגתיים, בתקציב מוגבל, בכל הכיתות.
לכניסה לקישור לחצו כאן