כל מה שכדאי לעשות לפני מפגש למידה כדי שהוא באמת יהיה אפקטיבי
כל מה שכדאי לעשות לפני מפגש למידה כדי שהוא באמת יהיה אפקטיבי
קבלו הצעה לרצף פעילות למידה שמתחיל לפני מפגש הלמידה בכיתה ומבטיח שהמפגש עצמו יהיה אפקטיבי, מותאם ועם הספקים גבוהים.
מפגש כיתתי לא חייב להיות אירוע בודד.
מומחי למידה ממליצים לנו למקם אותו כחלק אחד מחוויית למידה מתמשכת ולא בהכרח להתחיל ללמד משהו חדש רק כשנפגשים.
אם נגיע למפגש מוכנים יותר ו"מבושלים יותר" ונאפשר למנחה לדעת מה הצרכים המדויקים שלנו ואיפה יושבים הפערים, נוכל להבטיח מפגש סדנאי פעיל ומדויק.
אמנם זה לא מרשם, אבל הדרך הזו (שכוללת שימוש ב "כיתה הפוכה") יכולה להיות מועילה מאוד לתהליך הלמידה.
אז מהו רצף הפעילויות המומלץ ללמידה אפקטיבית?
קבלו את הנוסחה של דייב מקלידן, מומחה לתכנון ופיתוח למידה מאוניברסיטת קולומביה בארה"ב.
לפני המפגש-
- שולחים ללומדות וללומדים טקסט לעיון שסוקר את התכנים בהם עוסק המפגש
- משגרים יחידות וידאו קצרות, שנוגעות בנקודות המשמעותיות של המפגש. הכי קל להקליט את עצמנו במחשב או בטלפון מדברים על הנקודות המרכזיות והמשמעותיות ביותר.
- מפיצים ללומדים קוויז (חידון) אנונימי שבוחן את הידע שלהם לאחר שעברו על הטקסט או הסרטונים. לחילופין, אפשר לבקש מהלומדים להכין מפת למידה שתייצג את מה שהם הבינו מהתוכן, להזמין אותם למלא שאלון רפלקציה שבו הם יסמנו את מה שהבינו יותר ואת מה שהבינו פחות מהתוכן או להציע להם לקיים דיון בפורום כלשהו ודרכו ללמוד על ההבנה שיש להם בעולם התוכן.
לא חשוב באיזה דרך נבחר לדגום את הידע של הלומדים, העיקר שהאינטראקציה איתם לא תאיים עליהם מצד אחד, ותאפשר לנו לנתח ולמפות את הפערים והחוזקות שלהם מצד שני.
- כעת נמפה את פערי הידע של הלומדים כפי שהתעוררו בקוויז, בשאלון או בדיון שהלומדים קיימו לאחר הלמידה המקדימה שהם ביצעו.
- עכשיו מגיע מפגש הלמידה הכיתתי והוא יוכל להיות הרבה יותר אפקטיבי. הלומדים כבר עברו על התכנים של המפגש, השיבו על שאלון או חידון ואנחנו יודעים מה הם יודעים יותר ומה הם יודעים פחות.
נוכל להתחיל את המפגש בהתמקדות על הפערים המרכזיים והדומיננטיים שמאפיינים את הקהל שלנו ומשם לעבור לפתרון תרגילים, עבודה עם תרחישים או פתרון בעיות, והכל בלמידה קבוצתית חברתית שמפעילה את כולם.
הסיכוי לשיתוף פעולה הוא גבוה, כי הלומדים כבר עברו תהליך מקדים, התוכן מוכר להם והם לא חוששים ממנו, ודאי לאחר שקיבלו חיזוק לנקודות שבהם התעוררו הפערים המרכזיים.
התוצאה: בזכות תהליך מקדים של למידה ומיפוי, המפגש היה מדויק ומותאם. הוא הפעיל את הלומדים, גרם להם לחשוב ולתרגל ולא רק להקשיב להרצאה והוא התמקד במה שהם הכי צריכים.
האתגר המרכזי בקיומו של רצף פעילויות כזה טמון בסכנה לחוסר שיתוף הפעולה של הלומדים לפני המפגש.
כלומר, למרות שנשלח להם את התכנים המקדימים ואת החידון, הם לא יתמסרו ל"כיתה ההפוכה" שניסינו לבנות להם.
הם עשויים לדלג או להימנע מלבצע את התהליך המקדים, ואז גם לא נדע מה מצב הידע שלהם, וגם לא נוכל להתחיל ממקום יותר מתקדם ונצטרך לנצל את המפגש הכיתתי כדי ללמד את התוכן המקדים, בזמן שהלומדים שכן שיתפו פעולה יהיו מתוסכלים על הזמן שמתבזבז להם.
לכן, הצלחת הרצף הזה תלויה בתרבות הלמידה שנבנה עם הלומדים.
עלינו נרתום אותם לסוג כזה של למידה, להסביר להם את היתרונות הרבים שיש בתהליך כזה, לתמוך בהם בהתנסויות הראשונות עד לבניית ההרגל, וגם להקפיד לא לוותר למי שלא לוקח חלק ברצף, ואפילו לא לאפשר להם להיכנס למפגש אם לא ביצעו את הלמידה המקדימה.
לאחר כמה וכמה התנסויות, כשהלומדים והמלמדים יראו עד כמה התהליך ורצף הפעולות משתלם, רמת שיתוף הפעולה תעלה וההרגל החדש ייטמע בקרב הקהלים השונים.
לפרסום המלא לחצו כאן