כתוביות בסרטון למידה - מועיל או מזיק?
כתוביות בסרטון למידה – מועיל או מזיק?
כמעט כל סרטון וידאו היום מגיע עם כתוביות, זוהי התפתחות חיובית מאוד שמנגישה וידאו לבעלי מוגבלויות, למי ששפת הסרטון אינה שפת האם שלו ובטח במצבים בהם הטלפון על השתק או יש איכות שמע ירודה.
אבל בשאר המקרים, ובפרט כשזה מגיע ללמידה – נראה שלא מדובר בפתרון אפקטיבי כמו שנדמה.
התחושה האינטואיטיבית של רבים מאיתנו היא שהכתוביות מסייעות לנו ללמוד טוב יותר – 90% מאיתנו מאמינים בכך.
המחקר מלמד אותנו שעבור רובנו זו אשליה, והכתוביות עשויות להקשות על הלמידה שלנו.
קריינות שמשולבת עם כיתוב זהה על המסך יוצרת את "אפקט היתירות" שלא משאיר לנו מספיק מקום לעיבוד משמעותי יותר של התוכן עצמו.
אותן מערכות של במוח מעבדות הן את הקריינות והן את הטקסט כך שניתן להשוות את זה במידה מסוימת למצב שבו שני אנשים מדברים איתנו בו זמנית.
מחקר מעניין בתחום, המתואר בערוץ היו-טיוב של חוקר המוח והקוגניציה ג'ארד קוני הוראת', נחשב לדוגמה טובה לפער בין מה נתפס בעינינו כלמידה אפקטיבית לעומת מהי באמת.
2 קבוצות של לומדים צפו באותו סרטון בדיוק, באחת מהן הופיעו כתוביות צמודות לקריינות ובשניה לא היו כתוביות כלל.
לאחר הצפייה התבקשו הקבוצות להשיב על שאלות, חלקן שאלות ידע פשוטות וחלקן מורכבות יותר ומחייבות חשיבה עמוקה.
על אף שהקבוצות ידעו לענות על שאלות הבסיס באופן זהה, ברגע שהשאלות דרשו חשיבה יותר מורכבת, הקבוצה שלא צפתה בכתוביות הצליחה פי 2 (!) לעומת קבוצת הכתוביות הצמודות, רק בגלל שלא חוותה את אפקט היתירות.
כל זה יכול להשתנות ברגע כשהסרטון לא נגיש לנו באופן מלא.
כך למשל, אפילו אם נצפה בסרטון בשפת האם שלנו, אך הקריין ידבר במבטא פחות מוכר, וכבר הכתוביות עשויות לספק ערך בהבנת התוכן.
המסקנה:
האפשרות להוספת כתוביות לסרטונים היא מבורכת וחייבת להיות אפשרות הנגשה כזו באופן קבוע.
אבל כשזה מגיע ללמידה, ולא לצרכי בידור ופנאי, לא כדאי להוסיף אותה באופן אוטומטי ולא להניח שהיא מועילה תמיד ובכל מצב.
לקישור לסרטון לחצו כאן
