למידה תחת טראומה לאומית ואישית - איך מלמדים אחרת, בגישה עם חמלה?
למידה תחת טראומה לאומית ואישית – איך מלמדים אחרת, בגישה עם חמלה?
כל מי שיעסוק בהובלת תהליכי למידה ופיתוח מקצועי בשנה הקרובה, במערכות ארגוניות, חינוכיות או אקדמיות, יגלה שהוא נדרש להתנהל אחרת ולספק מענה דיפרנציאלי ומותאם יותר.
מעבר לרבים מאיתנו שעברו טראומה אישית קשה, כלל הציבור חווה תהליך לאומי קולקטיבי שישפיע על היכולת שלנו להתמודד עם רמות ריכוז, לחצים ואתגרים, הנדרשים לעיתים בתהליכי למידה.
הדבר יבוא לידי ביטוי בכל המסגרות בהם יתקיימו תהליכי למידה, הכשרה והתפתחות ובכל הגילאים.
המחקרים מראים שרובנו הגדול נתאושש מהטראומה.
עדין, הערעור של תחושת השליטה והמשמעות יכול להשפיע על התגובות של הלומדות והלומדים שלנו, כמו גם של צוותי הנחייה, הדרכה והוראה.
בימים אלו ממש, לפני 50 שנה, היתה התמודדות זהה, עם פרוץ מלחמת יום כיפור.
גם אז רבים שינו והתאימו את תכני ושיטות הלמידה שלהם לרוח התקופה.
תוכניות הלמידה היו גמישות יותר, סיפקו מענה דיפרנציאלי ללומדים שהמלחמה מנעה מהם שגרת לימודים תקינה וגילו רגישות רבה לכל מי שלא היה זמין רגשית או פיזית לאתגרים הנדרשים בלמידה סדירה.
לומדות ולומדים הפגינו צמא אדיר לאינטראקציות חברתיות ולפורומים של למידה חברתית ועיבוד משותף.
מחקרים בעולם שבוחנים השפעת משברים דומים (מלחמה, אסון טבע, אירועי טרור ושנאה), מגלים שלומדים בכל הגילאים ומצבי הלמידה חווים שינויי התנהגות, הן בשל קשיי קשב, העדר מוטיבציה, ותחושות של פחד וחרדה כלפי משימות לימודיות, תכנים מורכבים, מבחנים, דד ליינים, והתמודדות עם לחצים ואתגרים.
אצל חלק קטן מהם, לחצים וחרדות הקשורים לתהליכי למידה עלולים לעורר טריגר מחודש בעקבות הטראומה ולהחריף תחושות של חוסר אונים או לגרום לשחיקה מהירה שתמנע את הצמיחה וההתפתחות שתהליכי למידה אמורים לספק.
לצידם יש רבים שלמידה היא חבל ההצלה שלהם. היא מאפשרת הסחה, תחושה של שפיות ורציפות ואנרגיה של התחדשות והתאוששות.
אלו מאיתנו שמובילים תהליכי למידה בתקופה זו, יידרשו למאמץ גדול יותר לספק תחושת בטחון ויציבות, יצירת סביבת למידה מרגיעה, מתן הזדמנויות לתלמידים לשתף את הרגשות שלהם ויצירת הזדמנויות ללומדים להתחבר זה לזה.
מובילי קורסים והכשרות יזדקקו להצטייד בכלים שמאפשרים תהליכי למידה בגישה שיש בה חמלה.
לצד הרגישות הזו, צריך גם לשים לב שתהליכי למידה הם עדין תהליכים מאתגרים, וצריך שיהיו כאלו.
הלומדים עדין נדרשים להשלים תהליכי למידה, תהליך של למידה ופיתוח מקצועי מחייב עמידה בסטנדרטים, גם כאלו שמביאים איתם לחצים מתונים בקרב הלומדים.
אי אפשר יהיה למנוע את הלחצים האלו, כמו שאי אפשר יהיה למנוע תחושות של עצב ויגון אל מול האווירה הכללית מסביב.
מומחים מזהירים צוותי הוראה הנחיה והדרכה שלא ינסו להיות בתפקיד טיפולי או פסיכולוגי שהם לא מומחים בו, למרות הכוונות הטובות שלהם, זאת כדי לא להחמיר את המצב במקרי קצה.
אז מה עושים בסיטואציה מורכבת כזו, של למידה תחת טראומה אישית ולאומית, ואיך בונים נוסחה של למידה איכותית שיש בה חמלה?
במאמר שפרסמה דר' ג'ניס קארלו מאוניברסיטת אדינבורו היא מספקת כמה עקרונות ודגשים ללמידה שהיא מכנה Trauma Informed Teaching.
אלו עקרונות שנכונים תמיד, אך בפרט בתקופה כמו זו שאנו נמצאים בה עכשיו.
הנה שישה מתוך עקרונות רבים המוסברים במאמר:
- יצירת מרחב בטוח
עלינו להבטיח שהלומדים חשים תחושת ביטחון פסיכולוגי ללמוד איתנו.
חשוב לבנות סביבה מכבדת, מכילה, שקל גם ללמוד בה מטעויות הן ברמת הפרט והן ברמת צוות הלומדים או הכיתה.
הלומדים צריכים להרגיש "עטופים": נגישות גבוהה לתכני הלמידה, ערוצים של תמיכה ותגבור, סביבות חברתיות תומכות, אפשרויות רבות לגילוי מעורבות ומשמעות ויצירת תחושה של בחירה ושליטה על תהליך הלמידה.
כדאי להנגיש תכני למידה גם לפני שהועברו בפועל, עבור לומדות ולומדים שדווקא יעדיפו בתקופה כזו להתקדם בתהליך באופן עצמאי.
- תיאום ציפיות ללא הפתעות
מובילי תהליכי למידה נדרשים לבנות תהליכי למידה מובנים ולא מפתיעים.
חלק גדול מהלחצים והחרדות שאנו חשים בלמידה לא נובעים מהתוכן הלימודי אלא מחוסר בהירות לגבי תהליך הלמידה והציפיות שיש מאיתנו כלומדים.
מכאן החשיבות להציג ללומדים תהליך למידה שקוף, הכולל תקשור ברור של אבני הדרך של התהליך והדרישות השונות. חשוב להימנע משינויים תוך כדי תהליך הלמידה שיפחיתו את תחושת היציבות.
- לא להציף
הצפה גורמת לעומס קוגניטיבי, בתקופה שבה כבר עמוס לנו מאוד גם כך. חשוב לשמור על שיטתיות בהעברת המסרים, לתקשר מסרים קצרים, בזמנים קבועים ככל שניתן ולספק משובים מדודים וממוקדים על עיקרי התוכן הנלמד.
- שעות קבלה וירטואליות
זוהי שנה של מענים דיפרנציאלים.
חשוב ליצור רצועות זמן למענה פרטני עבור כל מי שנדרש לתמיכה אישית ולתגבור.
רצועות אלו יכולות להיות שעות קבלה וירטואליות או פיסיות, מענה אישי ופרטני ללומדים מרוחקים או לא זמינים, מפגשי תגבור וחיזוק, מענה לשאלות הנובעות מאי בהירות של התהליך הלימודי ופורומים של חברותא וצוותא המאפשרים למידה עם חברים לדרך.
אם זיהינו לומדים שמתקשים לעמוד בקצב הלמידה ובדרישות התהליך, כדאי לפנות אליהם באופן יזום ולהציע להם את פתרונות החיזוק האישיים הללו.
- התחזקות מתוך למידה מהצלחות אישיות
שחזור הצלחות עבר ופיתוח מודעות לעוצמות שלנו, שמאפשרות לנו להתגבר על מכשולים – כל אלו הם כלים להפחתת חרדה בכלל, ולהתמודדות עם אתגרים לימודיים בפרט.
חשוב לשלב תהליכים רפלקטיביים שיאפשרו ללומדים לזהות במה התקדמו, מה השיגו ואיפה הצליחו.
מסגרות של למידה חברתית יכולות גם הן לספק במה לשיתוף, העצמה והתחזקות קולקטיבית. - הלמידה ככלי להחזרת השליטה והאופטימיות
העקרון אולי החשוב מכולם, הוא להיזכר מדוע בחרנו להוביל תהליכי למידה. עלינו לנצל את המתנה הגדולה שקיבלנו בחיים, הזכות ללמוד ולהתפתח, כדי לשדר אופטימיות והעצמה.
מומלץ שנזכיר לעצמנו וללומדים שלנו, שלמידה מייצרת משמעות וערך שמחזקים את תחושת השליטה שלנו ומהווים גורם משמעותי להתאוששות ולהתחדשות שלנו קדימה.
תפקידנו בימים אלו להיות שגרירים של למידה עם חמלה, המאפשרים לאנשים לחוות הצלחה, הישגיות, ותחושה של התקדמות והתפתחות.
זהו מתכון מצוין לחוסן שכולנו מבקשים לעצמנו בזמנים קשים.
הקישור למאמר המלא כאן
