מה אומרים המחקרים על הומור בתהליכי למידה?

מה אומרים המחקרים על הומור בתהליכי למידה?

תקופת הקורונה מחייבת מכולנו לחלץ את המיטב מתהליכי למידה משובשים ולא סדירים והומור הוא אחת הדרכים האפקטיביות לכך.

המחקרים שנאספו על ידי מומחית הלמידה קוני מלמד, מצביעים על היתרונות הרבים של שילוב הומור בתהליכי למידה

הומור מייצר סביבת למידה חיובית:
סביבה נעימה מפחיתה חרדות של הלומדים מאתגרי הלמידה ומגבירה את המוטיבציה ללמידה ואת הסיכוי שהלומדים ירגישו בנוח לפנות למנחה בשאלות.

הומור מגביר תשומת לב ועניין של הלומדים:
כל שבירת ציפייה או הפתעה ללומד (כפי שקורה בהומור) מעוררת אותנו פסיכולוגית ומגבירה את הסיכוי שנבצע העברה של החומר וניישם אותו.

הומור משפר את מערכת יחסים בין מנחה ללומד:
הומור מפחית את ה"דיסטנס" בין המנחה ללומדים, הופך את המנחה לנגיש יותר ללומד ואת האינטראקציה המקצועית ביניהם לקרובה יותר.

הומור מגביר זיכרון ויכולת שליפה:
מבחני מעבדה הוכיחו שלומדים הצליחו לשלוף טוב יותר והצליחו יותר במבחן לגבי חומר שתובל בהומור לעומת חומר "יבש". עם זאת צריך שההומור יהיה רלוונטי לתוכן ולא מאולץ.

הומור מגביר יצירתיות:
שימוש בהומור מגביר יצירתיות לומדים, משהו באופי ה"כיפי" של הומור מעודד חשיבה לא שגרתית עם הגיון קצת אחר.

איך עושים את זה נכון?

לוודא שההומור של המנחה מובן. הומור מובן מגביר תשומת לב וריכוז, אך הומור לא מובן מגביר בלבול ומחבל בתהליכי הלמידה.

להפעיל שיקול דעת במיקומו של ההומור על רצף הלמידה: חלק מהחוקרים ממליצים לא להכניס את ההומור לאיזורים הקריטיים של הלמידה (עלול להפריע בעיבוד החומר) אלא דוקא כמעטפת בתחילה או סוף של יחידות הלמידה השונות.

להתעקש שההומור יסייע בהשגת המטרות הלימודיות: סאטירה? בדיחות? אירוניה או אולי פארסה? יש להתעקש להשתמש בהומור שלא יאפיל או יסיח את הלומדים מהמסרים הלימודיים. עדיף לא להשתמש בהומור לשם הומור אלא רק באופן שמקדם את מה שרצינו ללמד.

לכניסה לקישור לחצו כאן