מה ההבדל בין פדגוגיה (למידת ילדים) לאנדרגוגיה (למידת מבוגרים)?
מה ההבדל בין פדגוגיה (למידת ילדים) לאנדרגוגיה (למידת מבוגרים)?
האם ילדים ומבוגרים לומדים באופן שונה?
לאחר למעלה מ- 100 שנים של דיונים וחילוקי דעות בין מומחים וחוקרים, ניתן לאמר בזהירות שאין הבדלים משמעותיים.
כי למידה היא למידה היא למידה בכל גיל.
אנו תמיד נלמד היטב אם תהיה לנו מוטיבציה, אם הלמידה תהיה רלבנטית לנו, אם נהיה מונעים מבחירה ואם הלמידה תתחבר לידע המוקדם שיש לנו בנושא.
ובכל זאת, עשויים להיות הבדלים בין דפוסי הלמידה של מבוגרים וילדים, כפי שמצביעים המונחים פדגוגיה (למידת ילדים) לעומת המונח אנדרגוגיה (למידת מבוגרים), שהוטבע לפני למעלה מ- 100 שנה.
החוקרת והמרצה לפסיכולוגיה קוגניטיבית סינדי נבל, ביקשה לבחון במבט מחודש מה בעצם ההבדלים בין סוגי הלמידה הללו.
היא מסבירה כי ההבדל אינו טמון באסטרטגיות הלמידה המיטביות אלא בעיקר בסביבה ובתחומי העניין של מבוגרים, כמו גם ניסיון החיים והרגלי הלמידה שהם צברו, שהם שונים מאלו של ילדים ומשפיעים על גורמי ההנעה לתהליך הלימודי.
ההקשר השונה שבו מתנהלת למידה במסגרות פורמליות של בתי ספר לעומת מסגרות למידה בעבודה או במסגרת הכשרתית מקצועית גורם לכך שמבוגרים יתעקשו יותר לברר מדוע הם לומדים את מה שהם לומדים, יעדיפו באופן ברור יותר למידה התנסותית וינצלו את ניסיון החיים שצברו כדי ללמוד על מנת להשתפר.
על אף שכל אלו רלבנטיים גם ללמידה של ילדים, מעצם היותם פחות אוטונמיים לגבי תהליכי הלמידה שלהם, הם עשויים "להסכים" ללמוד גם מה שלא נתפס בעיניהם כמועיל לחיים המעשיים שלהם ולאו דווקא באופן התנסותי.
נבל מסבירה שבפועל, נראה שהניסיון לסווג ולחפש מאפיינים שונים לפדגוגיה ואנדרגוגיה, לא צלח.
להפך, נראה שבדורות האחרונים ההבדל בין פדגוגיה לאנדרגוגיה הטשטש.
גם הילדים מחפשים את האמיל"י ("אני מה יוצא לי מזה") של תהליכי הלמידה, וגם עבורם, למידה שממבוססת בחירה והנעה פנימית היא אפקטיבית יותר.
לכניסה לקישור לחצו כאן
