ממה להימנע בניהול שיחה טובה? - 4 המלצות מהמדע
ממה להימנע בניהול שיחה טובה? – 4 המלצות מהמדע
רוצים לנהל שיחה טובה?
אל תמהרו לתת עצה, בטח אם לא נתבקשתם.
אל תפריעו.
אל תעודדו בכל מחיר גם אם מספרים לכם על אתגר גדול
ואל תנצלו את ההזדמנות כדי לעבור ולדבר על עצמכם.
שיחה טובה ומשמעותית שמבקשים לנהל איתנו יכולה די בקלות להפוך לאירוע מערער, בעיקר אם הצד השני מבקש לשתף אותנו בחוויות או אתגרים.
מחקרים מצביעים על טעויות שאנו עושים, כמעט כולן מתוך כוונות טובות, אינטואיציה שגויה וצורך אנושי ברור להביא את עצמנו לשיחה.
אך כל אלו יכולים להיות מזיקים.
קבלו 4 מסקנות של חוקרים מתוך סדרת המלצות נרחבת יותר שפורסמה לאחרונה באתר של Psychology Today.
🐋 לא לתת עצה אם לא התבקשת
יש שיחות בהם אנשים מבקשים את עצתנו, אבל פעמים רבות הרצון לתת עצה מגיע דווקא מאיתנו, מתוך צורך אישי ואנושי להצטייר כמישהו עם רעיונות טובים.
צריך לזכור שכשמבקשים מאיתנו שיחה בנושא מסוים, מחפשים (לרוב) יותר קשר ואמפתיה ופחות מידע.
מתן עצה בלי שביקשו מאיתנו (וגם אם ביקשו מאיתנו -מתן עצה בשפה מוחלטת כבר בשלב ראשוני של השיחה), יכולים דווקא לבטל את התחושות של הצד שמשתף אותנו.
אם אנחנו מרגישים צורך גדול לספק עצה, כדאי לברר קודם אם זה משהו שהצד השני מעוניין בו, ולהסכים גם לשמוע שלא.
.
🐋 לא להפריע לצד השני לדבר
הפרעה באמצע משפט, גם היא במלוא הכוונות הטובות, מייצרת תחושה קלה של חוסר אכפתיות, כי אם היה לנו ממש אכפת היינו מקשיבים עד הסוף.
ברור שלפעמים זה נכון, כדי להבהיר משהו, או לוודא שמבינים, אבל לרוב, גם בירורים כאלו אפשר לעשות אחרי שהמשפט נגמר ולא ממש באמצע.
🐋 סיפור של אחר הוא לא הזדמנות לספר עוד סיפור על עצמי
הצד השני מספר לכם על יום גרוע שעבר, זה לא בהכרח הזמן לספר שהיום שלנו היה גרוע יותר.
משתפים אתכם בחוויה אינטנסיבית? אין צורך לקפוץ ולספר מה זה מזכיר לנו שקרה אצלנו.
סיפור של אחר הוא לא תמיד הזדמנות לעוד סיפור על עצמנו כי הוא מסיט את השיחה והופך אותה לתחרות במקום לקשר.
שיתוף שלנו לכאורה יכול לשקף משהו או להדהד משהו בסיפור של מישהו אחר, אבל לעיתים הוא הופך להיות סוג של משל או אמירה שאנחנו רוצים להוכיח, אולי אפילו להתגאות במשהו.
תנו לצד השני לספר את הסיפור שלו במלואו, אל תמהרו לחפש את עצמכם ואת הסיפור שלכם בתוך זה.
🐋 לא לעודד בכל מחיר כשמספרים לי על אתגר או משבר
הרצון לספק תמיכה בעת תיאור של משבר או אתגר הוא טבעי ואנושי, ויש בו הרבה כוונות טובות.
חשיבה חיובית ואופטימיות באמת יכולות לחולל פלאים.
אבל הדגשת יתר של עידוד והתעקשות על הצד הבהיר יותר של התמונה עלולים גם לגרום לנו לדלג על עצם השותפות בחוויה של הצד השני, וההכרה בקושי שיש שם, שלא כל כך פשוט לצלוח אותו.
אם נפליג יתר על המידה בעידוד אופטימי אנחנו משדרים בלי כוונה חוסר הכרה בקושי ושוב מחמיצים את המטרה האמיתית של מה שמחפשים מאיתנו באמת – תשומת לב, קרבה וחיזוק רגשי ולאו דוקא רציונלי.
לכניסה לקישור לחצו כאן