מסלול קריירה- זה לא סולם, זה מגרש משחקים מקצועי

מסלול קריירה- זה לא סולם, זה מגרש משחקים מקצועי

הקריירה בעידן המודרני כבר מזמן אינה לינארית כפי שניתן לחשוב מעצם השימוש במונח "מסלול" לתיאור התפתחות מקצועית.

היזם בן ראובני, מנכ"ל הסטראטפ gloat ממליץ לנו להפסיק לחשוב על התפתחות בקריירה כסולם (שהוא לינארי, ויש בו שלבים רק לכיוון מעלה) אלא במובן של רשת שתי וערב של הזדמנויות המפגישות את השאיפות המקצועיות והאישיות שלנו עם צרכי הארגון בו אנחנו עובדים.

ארגונים נוהגים לראות את המעבר לניהול כשלב בהתפתחות קריירה, ושינוי מקום עבודה תמיד נחשב כעוד צעד במסלול כזה, אבל משרות הניהול מצומצמות ולא כולם רוצים אותן וודאי שלא צריך להחליף עבודה רק כדי להתפתח.

התבוננות על קריירה כאל "מגרש משחקים" מאפשרת גם לארגון וגם לעובדים לאתר הזדמנויות צמיחה בתוך אותו תפקיד או בתוך אותו מקום עבודה.

לכן, ארגונים שמבקשים לשמר את העובדים שלהם בעידן כה תזזיתי, נדרשים לבנות מרחב הזדמנויות עבורם.

על פי מאמרו של ראובני, שפורסם במגזין fast company, העדר תחושת צמיחה הוא סיבה מספר 1 לעזיבת עובדים, ושליש מהעובדים חשים שהארגון לא מנצל את מלוא הפונטציאל שלהם.

מרגע שארגון מבין שהתפתחות מקצועית איננה בכיוון אחד ולא מתייחסת רק לתפקיד ניהולי, נפתחים אופקים חדשים בשיח שבין עובדים להנהלת הארגון.

עובדים יכולים לגוון את המשרה שלהם במשימות או יוזמות מעשירות, חדשות או אחרות.

הם יכולים להעמיק ולהתמחות בתחום שמעניין אותם במיוחד ומשרת את צרכי הארגון, או לקחת תפקידים נוספים שנושקים לעשייה שלהם.

אחד הכלים שמאפשר מימוש של "קריירה כמגרש משחקים" טמון בהגדרת הלמידה וההתפתחות המקצועית כתהליך בהכוונה עצמית של העובדים.

ברוב הארגונים כיום זה אינו המצב.

תהליכי הלמידה מוכתבים מלמעלה ומתנהלים באופן זהה לכל העובדים ללא קשר לשאיפות שלהם.

אם נהפוך את העובדים לבעלים של ההתפתחות המקצועית שלהם, נהפוך אותם גם לבעלים של הקריירה שלהם.

לכניסה לקישור לחצו כאן