תלמידים לא לומדים טוב יותר ממנחים שקיבלו "רייטינג" גבוה
תלמידים לא לומדים טוב יותר ממנחים שקיבלו "רייטינג" גבוה
מרצים מורים ומדריכים נמדדים פעמים רבות על "רייטינג" (כלומר עד כמה היו הלומדים שבעי רצון מההנחיה שלהם).
כשיש מרצה ממש פופולרי, הנחת העבודה של כולם היא שלומדים אצלו מצויין.
מרצה עם ציונים נמוכים עשוי לאבד את מקום עבודתו כמעט באופן אוטומטי.
בסקירת מטה- אניליזה (סקירה שיטתית של מחקרים שבוצעו בתחום) שבחנה את האמונה על הקשר בין תוצאות המשובים על המרצים לבין תוצאות הלמידה, לא נמצא כל מתאם בין הנתונים האלו לבין איכות הלמידה של הלומדים.
מתאם כזה נמצא רק במחקרים שבהם היתה דגימה קטנה של משתתפים.
ברגע שאלו נוכו ונסקרו רק המחקרים בהם היו משתתפים מרובים, לא נמצא קשר בין הנתונים.
הממצאים הללו הם סימן חשוב לגופי למידה לא להתמקד במדד שביעות הרצון ככלי לבחינת אפקטיביות הלמידה.
עורכי המחקר אפילו נחרצים יותר וממליצים לזנוח את המדד הזה, אך נראה שהדרך הנכונה יותר היא לא לוותר על השאלה הזו אלא פשוט לא להסתמך עליה באופן בלעדי.
שיטה שבה יהיה שקלול של כמה וכמה פרמטרים תאפשר הסקנת מסקנות אמינה יותר.
פרמטרים אלו יכולים לכלול למשל התייחסות של עמיתים אחרים במוסד הלימודי המלמדים את הסטודנטים מאוחר יותר, איכות תוצרי הלומדים או תחושות המרצים עצמם על תהליכי הלמידה.
לכניסה לקישור לחצו כאן
