הזיכרון שלנו לא תמיד אמין - כי בכל פעם שאנחנו נזכרים במשהו - אנחנו קצת משנים אותו

הזיכרון שלנו לא תמיד אמין – כי בכל פעם שאנחנו נזכרים במשהו – אנחנו קצת משנים אותו

בטוחים שאתם זוכרים היטב אירוע בחייכם ולא מבינים איך מישהו אחר זוכר את האירוע שונה לגמרי?

חוקרי המוח ממליצים לנו להבין את המוח שלנו טוב יותר, מה שעשוי להפוך אותנו לקצת יותר צנועים לגבי הזכרונות שלנו ולאפשר לנו להיפתח יותר ללמידה חדשה.

מומחית המוח דר' ג'ינגר קמפבל מסבירה, שבניגוד למה שנדמה לנו, הזיכרון לא עובד כמו מכשיר הקלטת וידאו.

האמת היא שבכל פעם שאנו נזכרים במשהו אנחנו "מייצרים" לעצמנו את האירוע בראש ובמהלך ההיזכרות אנחנו מוסיפים דברים שאנחנו חושבים עליהם, או דברים שאמרו לנו לגבי האירוע המקורי.

הזיכרון החדש מתאחסן במוח ו"משכתב" את הזיכרון המקורי, כך שלמעשה אין לנו זיכרונות מקוריים אלא רק זיכרונות ששבנו ונזכרנו בהם עם שינויים קלים בכל פעם.

אנו חשים שהזיכרון שלנו אמיתי ואמין אך אין לנו יכולת לשים לב שהדבר אינו כך.

מחקר מפורסם בחן כיצד אנשים זוכרים אירוע עולמי דרמטי (במקרה של המחקר הזה, אסון מעבורת החלל צ'לנג'ר שהיה אירוע לאומי עוצמתי בארה"ב ובכל העולם).

קבוצה גדולה של אנשים התראיינו מיד לאחר האסון ודיווחו על הזיכרון המפורט שלהם מהאירוע (איפה הם היו, כיצד הם שמעו על האירוע וכד').

אותם אנשים התראיינו שוב על אותו נושא לאחר 5 שנים.

75% מהאנשים תארו זיכרון שונה לחלוטין מהזיכרון המקורי שדיווחו עליו.

חלקם לא האמינו שיכול להיות שהם אלו שנתנו את התיאור הראשוני, אפילו שקראו את התיאור המקורי בכתב ידם.

חוסר האמינות של הזיכרון שלנו מתרחש כמעט על כל תוכן שאנחנו סופגים וכל אירוע שאנו חווים, ומשפיע גם על תהליכי הלמידה שלנו.

כך למשל, קמפבל מסבירה שלרובינו הגדול אין באמת זיכרונות ילדות מקוריים.

רוב הסיכויים שהזיכרונות האלו הם בעצם סיפורים שהוסיפו לנו לאורך השנים.

לא בכדי יש סיפורים רבים של אחים ואחיות שיש להם זיכרון שונה לגמרי מאירוע משפחתי ששניהם לקחו בו חלק.

התובנה הזו, שהזכרונות שלנו לא אמינים כמו שנדמה לנו, ושאנחנו משנים אותם בהדרגה בכל פעם שאנחנו זוכרים אותם, היא גם שיעור בצניעות.

בכל הפעמים שאנחנו מתווכחים עם אנשים לגבי מה קרה באירוע מסויים ומשוכנעים שאנחנו זוכרים את האירוע היטב ואפילו כועסים על מישהו שזוכר את הדברים אחרת, כדאי להיות קצת פחות דעתנים ולהיפתח יותר ללמידה חדשה ולדעות אחרות.

סיכוי טוב ששני הצדדים לא זוכרים את האירוע המקורי ומה שנדמה להם כעובדה מוחלטת כולל פרשנויות ומחשבות שהתווספו לאירוע לאחר מכן וצבעו אותו בדיעבד בגוון מסויים.

לכניסה לקישור לחצו כאן