הסוד להקשבה אפקטיבית – אם סיפקנו לדובר תובנה חדשה על דבריו

הסוד להקשבה אפקטיבית – אם סיפקנו לדובר תובנה חדשה על דבריו

כולנו חושבים שאנחנו מקשיבים מצוין ובשנים האחרונות יש מאמרים רבים המדברים על עקרונות של הקשבה פעילה שנועדו להדריך אותנו איך להקשיב באופן אפקטיבי.

אבל בהנחה שהמטרה שלנו בלהקשיב למישהו, זה לעזור לו להתקדם לתובנה חדשה, יתכן והטכניקות הקשורות להנהון, הדהוד וקשר עין לא יספיקו.

הן ללא ספק יחזקו את הסיכוי שהדובר שמשתף אותנו ירגיש בנוח, וודאי לא כדאי להתפרץ לדבריו או לא לתת לו תחושה לא לגיטימית בשיקוף תחושותיו, אבל בטווח הארוך – צריך גם לספק איזושהי תובנה עמוקה וחשובה.

תיאור של מחקר ששיתפה חוקרת המוח והקוגניציה דר' כרמן סימון, מצטרף לכמה מחקרים שבוצעו לאורך השנים ומעידים על כך שבזמן שאנחנו חושבים שהיינו מאזינים מציינים, המוח של הדובר סיפר סיפור שני.

במחקר, חולקו משתתפים לזוגות. אחד גילם קונה ואחד מוכר.

שני הצדדים העידו שבשיחה היתה הקשבה פעילה אך התברר שרוב הדברים שנאמרו נשכחו על ידי שני הצדדיים בתוך יומיים. כלומר, למרות שההקשבה בוצעה על פי כל הכללים- קשר עין טוב הנהון, חזרה על דברי הדובר, המסר לא עבר ולא חולל שינוי.

המחשבה שיש יתרון לכך שהדובר מדבר יותר, ולכן השיחה בלתי נשכחת, לא בהכרח תקפה.

היה מרכיב אחד, שאמנם לא מזוהה בדרך כלל עם הקשבה שבלט במיוחד כבעל השפעה: מתן תובנה.

הזיכרון המשמעותי נוצר רק כשמי שהקשיב שיתף תובנה חדשה, רגע של הפתעה, ואז ביקש מהדובר להרחיב עליה.

ניתן ללמוד מכך שגם אם דיברנו וגם אם הקשבנו, אם לא נצא משם עם משהו ששווה לזכור, לא נוכל להעביר מסר שיישאר לאור זמן.

המחקר מצטרף למחקרים נוספים שמראים את היתרון ב"הפתעה קוגניטיבית" שמחזקת את תשומת הלב ונשמרת בזיכרון יותר ממה שנאמר כרגיל.

חשוב להקשיב ולספק למי שמבקש לשתף אותנו סביבה בטוחה לשיתוף, אבל שלא נתבלבל ולא נסתפק בהנהון ומבט אמפתי. רק אם נשכיל להגיב עם תובנה שיש בה משהו חדש, מפתיע או משנה את התמונה, נזכה להיות זכירים ומשמעותיים בתרומה שלנו לצורך שאותו העלה הדובר.

הכנו לכם פודקסט מרתק בעברית של 7 דקות כאן

לפרסום של דר' כרמל סימון לחצו כאן.

עוד על "הפתעה קוגניטיבית" וההשפעה שלה על הזיכרון לחצו כאן