כיצד שיתוף בפגיעוּת יכול להיות כוח-על ולהוביל לצמיחה אישית

כיצד שיתוף בפגיעוּת יכול להיות כוח-על ולהוביל לצמיחה אישית

לא פשוט לנו להיחשף ולהודות באי-שליטה, במצוקה או בתחושות של משבר, אבל שיתוף כזה יכול דווקא לחזק אמון בין אנשים ולתת לנו כוח. אנחנו אולי נחוש כמו אחרי הודאה בכישלון אך אחרים יזהו אצלנו אומץ.

הסופרת דר' ברנה בראון קיימה אלפי ראיונות במחקר בן 6 שנים וראתה שהאמונה הפנימית שלנו שיש לנו מקום בעולם, נובעת מהיכולת שלנו להיות פגיעים.

בראון מסבירה שהחשיפה הרגשית היא תשתית לחוסן פסיכולוגי, כך שהיכולת לאמר שאנחנו לא יודעים, שטעינו, או שאנחנו מרגישים חלשים הופכת אותנו למנהיגים עם נוכחות.

דווקא מה שנדמה לנו כמו רגע של חולשה, יכול לחזק את הקשרים שלנו עם הסביבה ולספק לנו כוח פנימי ותובנות חדשות.

שיתוף בפחד או בקושי הוא רצוי, ויכול להיות אפילו "כוח-על", כל עוד הוא נעשה באופן מדוד ובלי להציף.

החשיפה הרגשית המבוקרת מחזקת את המסוגלות שלנו, יכולה לשמש כמנוע לשינוי ויוצרת פתיחות ומעורבות של מי שמקשיב לנו.

שיתפנו במצוקה או בתחושת חוסר ודאות?

כדאי לסיים את השיחה (גם עבורנו וגם עבור מי שאיתנו) בתנועה קדימה- מה כן אפשר לעשות הלאה.

זאת כדי להפוך את הרגשות סביב המשבר לכוח ולא לעול.

הכנו לכם פודקסט מג'ונרט מרתק בעברית שסוקר את הנושא (7.5 דקות) כאן

הקישור למאמר המלא מתוך האתר של פורבס כאן