להפוך הרגל לאירוע טקסי
להפוך הרגל לאירוע טקסי
לא פשוט לשנות הרגלים, אך למידה והתפתחות מחייבים אותנו למאמץ הזה, והרגל חדש שמוטמע היטב הופך להיות אוטומטי וחסר מאמץ, כמו שהמוח אוהב.
רוב המומחים מציעים לנו לעבוד בצעדים קטנים על ההרגל החדש, כך שמה שמתחיל כהרגל לא כל כך יציב, יהפוך לאיזושהי שגרה שהצלחנו לעגן, בעיקר עם ההרגל החדש "מוצמד" לפעולה אחרת או אירוע אחר.
כך למשל, אם נבנה הרגל של 10 דקות הליכה מיד לאחר צחצוח שיניים, נגדיל את הסיכוי שההרגל יהפוך לשגרה, ועדיף להצמיד הרגל כזה להרגל שכבר קיים.
חוקרת המוח והלמידה אן לור לה-קנף ממליצה על "טריק" נוסף שיכול לסייע לנו באתגר.
לא רק להפוך הרגל לשגרה, אלא להפוך את השגרה למעין "טקס".
היא מסבירה במאמר שפרסמה, כי ההבדל בין שגרה לטקס הוא הגישה מאחורי הפעולה.
בעוד ששגרות יכולות להיות פעולות שפשוט צריך לעשות, כמו לסדר את המיטה או להתקלח, טקסים נתפסים כפרקטיקה עם משמעות שממלאת אותנו תחושה אמיתית של מטרה.
טקסים כאלו לא חייבים להיות רוחניים או דתיים. מה שחשוב הוא החוויה הסובייקטיבית שנגדיר לעצמנו.
עם טקסים, אנחנו יכולים להתמקד יותר בחוויית המשימה ולא רק בהשלמה שלה.
כך, מקלחת יכולה להפוך להזדמנות להיות מודעים לגוף או לנפש שלנו, ואכילה מודעת יותר יכולה לשפר את הטעם של האוכל ולגרום לנו להרגיש יותר מרוצים, וזאת בזכות טקס שיגרום לנו לחשוב יותר על המרקם של האוכל או על האופן שבו אנחנו לועסים אותו.
גם ניקיון הבית הוא הזדמנות למודעות לתנועות ותחושות הגוף.
כתיבה או ציון של פעולה מסוימת באופן פומבי (ביומן או בהודעה לעצמנו בווסטאפ) יכולים גם הם לתת במה לחוויה ולא רק להשלמת הביצוע.
מובן שכל תהליכי הקשיבות (מיינדפולנס) הם כלים מצוינים למנוע מעצמנו חיים של "טייס אוטומטי" לטובת מודעות גדולה יותר לפעולות שאנחנו עושים, באופן שיחזק את המשמעות שלהם, ויבטיח הרגל חדש וטוב לאורך זמן.
לכניסה לקישור לחצו כאן
