תיאוריות למידה על קצה המזלג
במהלך התואר השני שאני נמצא בעיצומו (חינוך במגמת טכנולוגיות למידה באו"פ), אני נתקל בתיאוריות למידה רבות ומגוונות: ויגוצקי, ברונר, בנדורה ועוד…
כ- Learning People מובהקים, החלטתי לבחון את הנושא. האם התיאוריות הללו משולבות בעבודת הפיתוח שלנו בצורה מודעת? בצורה אינטואיטיבית? כלל לא?
בורהוס פרדריק סקינר (Burrhus Frederic Skinner, 1904-1990). ניסח את עקרונות הלמידה האופרנטית וטבע את המונח "עיצוב התנהגות". למידה ע"י התניה אופרנטית מתחילה כאשר בעקבות התנהגות מופיעה תגובה מהסביבה, כשתגובה זו חוזרת על עצמה באופן עקבי היא משמשת כחיזוק (חיובי או שלילי). היכן אנו משלבים חיזוקים/עונשים בעבודת הפיתוח שלנו? בעיקר כמשוב לאחר מענה על שאלת וידוא הבנה/אינטראקציה כלשהי. חיזוק ממושך (continuous schedule) הינו מתן חיזוק עבור כל תגובה נכונה. חיזוק ממושך יהיה רצוי בשלב הקניית מיומנויות, לדוגמא, בסרטון סמן:
התיאוריה החברתית-קוגניטיבית של בנדורה, טוענת בין השאר כי למידה מתרחשת בשתי צורות עיקריות: באופן פעיל, באמצעות עשייה, או באופן עקיף, באמצעות צפייה במודלים (לדוגמא, אלקטרוניים) המבצעים את ההתנהגות. היכן אנו משתמשים במודלינג בעת פיתוח הדרכה?
לדוגמא, הצמדת פרזנטור מלווה לתוצר (לומדה/חוברת למידה/סירטון הדרכה):
אני אלווה אותך לאורך הלמידה.
חוברת זו הינה הצעד הראשון להכרת הקטר JT42BW/CW על בוריו.
במהלך הלמידה תכיר את המערכות הבולטות בקטר ואת הממשקים ביניהן.
מוכן? אנחנו מתניעים…
כמובן שדרך נוספת למודלינג "חי" יותר היא פיתוח תוכנית חניכה: חונך אישי שמוצמד לחניך במהלך הכשרה כלשהיא ומלווה את החניך בכל שלב.
התיאוריה המפורסמת של ויגוצקי מתמקדת בגורמים החברתיים והתרבותיים המשפיעים על הקוגניציה. ע"פ ויגוצקי, יחסים בין-אישיים (interpersonal) הם הבסיס לתהליכים תוך-אישיים (intrapersonal). כמובן שכאנשי למידה מעודכנים, האסוציאציה הראשונה שעוברת בראשנו היא למידה חברתית: Facebook, פורומים, Web 2.0וכו'. פיתוח של למידה חברתית הוא לאו דווקא מורכב – לפעמים, מספיק פורום למידה פשוט. ראה דוגמה של הפניה לפורום למידה מתוך למידה עצמית מתוקשבת.
הגישה הפסיכו-תרבותית של ג'רום ברונר ממקמת את הלמידה תמיד בהקשר תרבותי מסוים, קצרה היריעה כאן להרחיב על התיאוריה המעניינת, נתמקד בעיקר אחד מתוך תשעת עיקריה: עיקר הנרטיב – הנרטיב הוא למעשה תבנית סיפורית מוגדרת בעלת התחלה, אמצע וסוף. ברונר טוען כי נרטיבים הם חלק בלתי נפרד מהחשיבה הלוגית האנושית. בשפתנו, אנשי ההדרכה, המשמעות היא שלפעמים כל מה שצריך בשביל ללמד היטב הוא פשוט לדעת לספר סיפור טוב! דוגמאות? לא חסרות…
דוגמה לומדה שכולה כתובה ברוח הקוסם מארץ עוץ.
עד כאן סקירה קצרצרה של תיאוריות למידה שיכולות להיות רלוונטיות לנו, אנשי פיתוח הלמידה.
אומנם מרבית הדגשים שנסקרו נמצאים בצורה זו או אחרת בתוצרים שלנו, אך מעניין להקדיש זמן לעיתים ולנסות להשתמש בתיאוריות למידה קיימות, כי סה"כ, כפי שהגדיר ברונר ב"עיקר האילוצים" שלו, אחד האופנים להתמודד עם אילוצים קוגניטיביים הוא שימוש בידע קודם שנצבר בתרבות: "אנו עומדים על כתפיהם של הענקים שקדמו לנו".
