האם אזכור טוב יותר אם אתרגל ללא שגיאות ואקבל 100? עד כמה תרגול כזה מנבא זיכרון לטווח ארוך וכמה פעמים כדאי לבצע תרגול כזה?
האם אזכור טוב יותר אם אתרגל ללא שגיאות ואקבל 100? עד כמה תרגול כזה מנבא זיכרון לטווח ארוך וכמה פעמים כדאי לבצע תרגול כזה?
מחקר חדש שפורסם לפני פחות מחודשיים בכתב העת Applied Cognitive Psychology בחן את הסוגיות האלו וניסה להציע תחזית לשימור ידע שלמדנו דרך מדד של כמה תרגולים או מבחנים הצלחנו להשלים בלי שגיאות.
56 הנבדקים במחקר למדו דקדוק בשפה זרה ונבחנו על מבנים דקדוקיים שנבחרו כיעד לתהליך למידה שלהם, זאת לאורך 5 מפגשי תרגול או יותר.
בכל פעם שהלומדים טעו ולא הגיעו לתוצאה מושלמת, הם קיבלו משוב וחזרו על הביצוע עד שקיבלו 100.
הידע נבדק שוב כעבור שבועיים וכעבור כמעט חודשיים.
תלמידים שהשלימו מפגש אחד ללא שגיאות הצליחו בכ־95% מהמשימות במבחן שנערך כעבור שבועיים.
אבל כעבור 56 ימים, רמת הביצוע שלהם כבר ירדה לכ־82%.
2 מפגשים ללא שגיאות ניבאו שימור גבוה יותר, אך גם בקבוצה זו נמצאה ירידה מובהקת בביצועים (מ- 98 אחרי שבועיים ל- 93 אחרי כמעט חודשיים).
רק תלמידים שהשלימו 3 מפגשים ללא שגיאות שמרו על רמת ביצוע גבוהה ויציבה: כ־97% לאחר שבועיים וכ־96% לאחר 56 ימים, ללא ירידה מובהקת.
מובן ש- 3 חזרות זה לא נוסחת קסם קבועה ומובטחת (על אף שבמחקרים רבים 3-4 מפגשים עם התוכן לאורך זמן נחשבים לניבוי מוצלח), אבל המחקר מדגיש את החשיבות של כמות החזרות על הלמידה על פני שיעור ההצלחה, ומזכיר לנו שציון 100 במבחן הוא אינדיקטור רעוע יחסית ליכולת להשתמש במה שלמדנו לאורך זמן.
על אף שיש השפעה לתרגול מושלם בלי שגיאות, לכמות התרגולים הללו יש משמעות גדולה הרבה יותר.
הצלחה רגעית במבחן לא מנבאת זיכרון לטווח ארוך ויש צורך לפגוש את התוכן שוב ושוב כדי להבטיח הבנה מלאה והטמעה עמוקה של מה שלמדנו. אנשי הדרכה ולמידה לא יכולים להסתפק בשאלה "האם הלומדים שלי הצליחו", אלא להתעקש לברר "האם הם מסוגלים להצליח שוב, גם מחר ומחרתיים".
הכנו לכם סרטון שורט 60 שניות, מצגת, פודקסט ואינפוגרפיקה – כולם מג'ונרטים בעברית ומאפשרים העמקה נוחה ומרתקת (עם חשיבה ביקורתית נלווית כמובן על תוכן שנוצר עם בינה מלאכותית).
הקישור למאמר המלא כאן
