מודל A-B-Z להתמודדות עם אתגר מחשבתי מורכב
מודל A-B-Z להתמודדות עם אתגר מחשבתי מורכב
A – איפה אני עכשיו?
B – מה הצעד הבא?
Z – לאן אני רוצה להגיע?

מתמודדים עם אתגר מורכב בימים מלאי עמימות? אולי אתם פשוט מנסים להבין יותר מדי בבת אחת.
חשבו עליו במודל של A-B-Z והפכו אותו לפשוט יותר ומאיים פחות.
רוב האתגרים הגדולים בחיים לא מפחידים אותנו בגלל הקושי שלהם, אלא בגלל הערפל שמסביבם, ובפרט בתקופות מרובות עמימות כמו התקופה הנוכחית.
אם אנחנו עומדים מול שינוי מקצועי, החלטה ניהולית, פרויקט חדש או רעיון שאפתני, המוח מיד שואל איך זה יעבוד בדיוק, מה יקרה אחר-כך ומה נעשה אם נטעה בדרך.
השאלות האלו "תוקעות" אותנו, כי הן גורמות לנו לחשוב שאנחנו צריכים לראות את כל הדרך מראש.
הסופר הנודע ג'יימס קליר ("הרגלים אטומיים") מתאר את אי הודאות הזו ומסביר שבכל פעם שאנחנו עושים משהו חדש, אנחנו מתמודדים עם משהו שאין לנו בו עדיין הכשרה.
לכן, צריך לקבל את העובדה שכל דבר חדש כרוך באי־ודאות וצריך לחיות בנוח עם מידה מסוימת של עמימות.
קליר מסביר שחוסן מנטלי אמיתי הוא היכולת להתמודד עם אי־ודאות. לא לשלוט בעתיד, אלא לסמוך על כך שנוכל להתמודד עם מה שיגיע.
קליר סוקר את מודל A-B-Z של היזם והמשקיע שון פורי, המבקש לתת מענה לכך.
A– איפה אני נמצא עכשיו?
המציאות כפי שהיא, בלי אשליות, רק בהירות.
Z- לאן אני רוצה להגיע?
מה הכיוון העתידי.
לא צריך לדעת את כל הדרך, רק את היעד.
B– הצעד הבא בלבד.
לא C, לא D, לא התוכנית המלאה, לא כל שלבי הביניים, רק הפעולה הבאה האפשרית.
במקום לחזות את כל שלבי העתיד (מ- C ועד Y), עדיף להתמודד, שלב אחרי שלב.
כשמפרקים אתגר מורכב ל- ABZ משהו משתנה.
האיום הופך לקטן יותר, הפעולה הפרקטית מתקרבת בלי תחושה של תקיעות, והכי חשוב- התנועה אל עבר הפתרון מתחילה.
מנהלות ומנהלים, אנשי יזמות ולמידה מצטיינים הם לא אלו שיודעים הכול מראש, אלא אלו שמסכימים להתחיל לפני שהכול ברור.
במקום לחכות לוודאות שלא תגיע, הם בונים אותה תוך כדי תנועה.
בפעם הבאה שאנחנו עומדים מול אתגר גדול, כדאי לשאול 3 שאלות בלבד:
- איפה אנחנו עכשיו? A
- לאן אנחנו רוצים להגיע? Z
ומה הצעד הבא שאנחנו יכולים לעשות כבר היום? B
וזה כל מה שצריך כדי להתחיל.
הכנו לכם מצגת, סרטון הסבר קצר, פודקסט ואינפוגרפיקה – כולם מג'ונרטים בעברית ומאפשרים העמקה נוחה ונגישה.
הקישור למאמר המתאר את המודל כאן, סרטון עם ג'יימס קליר המתאר את המודל כאן