פרדוקס איקרוס - כשהדבר שאנחנו הכי מצליחים בו, הוא זה שגורם לנו להיכשל.
פרדוקס איקרוס – כשהדבר שאנחנו הכי מצליחים בו, הוא זה שגורם לנו להיכשל.
פרדוקס איקרוס מתאר תופעה שבה אנשים או ארגונים נכשלים לאחר תקופת הצלחה, וההצלחה היא שהובילה לכישלון.
במיתולוגיה היוונית, כנפיו של איקרוס הן שאיפשרו לו להמריא לגבהים בלתי רגילים, אבל הן גם אלה שהביאו לנפילתו.
בארגונים רבים יש אסטרטגיה מנצחת, הנהלה מעוררת השראה ומוצרים מצליחים, אבל דווקא אלו מביאים לעיוורון.
הגורמים המרכזיים לפרדוקס נובעים מאופטימיות יתר בתקופת ההצלחה.
אלו מביאים לקידום יוזמות לא טובות, ואי בחינה מחדש של מה שכבר רץ, רק כי "אנחנו יודעים להצליח".
ביטחון היתר והשאננות גורמים לאשליה של שליטה.
במצבים של הצלחה מתמשכת, אנו נוטים להכחיש את תפקיד המקריות בחלק מהתוכניות שלנו, ולא לוקחים בחשבון אירועים בלתי נשלטים שיהרסו את ההצלחה שלנו.
פעמים רבות אנחנו מתכחשים לכך שגם ההצלחה קרתה בזכות קצת מזל בנוסף לכישרון.
במצבים של הצלחה מתמשכת, אנחנו קצת מזניחים את ההתבוננות על מה קורה מסביבנו ואיך אחרים מתפתחים בזמן שאנחנו מצליחים, למרות שיש הרבה מה ללמוד מזה.
המונח, שטבע דני מילר, מתייחס לארגונים, אך הוא רלבנטי לחיים האישיים ובטח לתהליכי פיתוח הקריירה שלנו.
אז מה עושים? איך מונעים מהיתרונות הגדולים שלנו להפוך לחסרונות קטלניים?
מילר ממליץ להכניס ספק בתהליכי הניהול הארגוני או האישי.
לבנות מנגנונים שמאתגרים את ההנחות שלנו, ולא נותנים להצלחה המתמשכת לעוור אותנו מפני התפתחויות חדשות, חוסר מזל או הרגלים אוטומטיים.
נראה שהכל מתחיל מתרבות שבה מתעקשים לשאול יותר מה יגרום לנו להיכשל ומונעים מצבים של "חשיבת יחד".
דוגמה מפורסמת לכך מיוחסת לאלפרד סלואן שניהל בעבר את חברת ג'נרל מוטורס. הוא סיים דיון בישיבת הנהלה על סוגייה ארגונית באמירה "אני מניח שכולנו כאן מסכימים לגבי ההחלטה שצריכה להתקבל".
כל משתתפי הישיבה הינהנו בהסכמה.
סלואן הוסיף, "אם לכולנו יש אותה דעה, אני מציע שנחכה עם ההחלטה, כדי לפתח קצת חוסר הסכמה… כך אולי נבין מהי ההחלטה הנכונה עבורנו".
הכנו לכם סרטון הסבר, פודקסט, מצגת ואינפוגרפיקה – כולם מג'ונרטים ומאפשרים העמקה נגישה ונוחה.
לסקירת התופעה באתר של היועץ הניהולי חואן קרלוס לחצו כאן
למאמר המקורי שבו הוטבע המונח, של דני מילר, לחצו כאן
