צילמתם שקפים בהרצאה? יתכן ופגעתם בזיכרון שלכם

צילמתם שקפים בהרצאה? יתכן ופגעתם בזיכרון שלכם

המנחה מציג שקף חשוב.
מודל. תרשים. משפט מפתח.
ובתוך שניות – הטלפונים באוויר וכולם מצלמים את השקף.

אנחנו אומרים לעצמנו: "זה שקף חשוב. אנחנו חייבים לשמור עליו".

אבל הצילום גורם לנו לאשליה. אם צילמנו, זה יעזור לנו לזכור.

מומחה הלמידה פול קירשנר סוקר במאמר שפורסם לפני כחודש, מחקר חדש של פבריציו, לורי וסטרמן שמראות את ההפך.

לאורך 7 ניסויים שהקיפו כמעט 900 איש, אנשים זכרו פחות טוב מידע שצילמו בצילום מסך, לעומת מידע שרק התבוננו בו.

החוקרות מגדירות זאת כסוג של "ניתוק קשב".

אנחנו מניחים שאנחנו יוצרים לעצמנו זיכרון דיגיטלי שישמש אותנו אבל בעצם פוגעים בזיכרון האנושי.

[לחוזרים מהחופשות, אפקט דומה מתרחש בצילומי נוף שאנחנו ממהרים לצלם במקום פשוט להתבונן על הנוף עצמו 😊, או צילום של הופעה של הילדים בגן במקום צפייה ישירה בהם].

לחצנו על צילום?

עצם צילום המסך מאותת לנו, ברמה כלשהי, שהעבודה הקוגניטיבית שלנו הסתיימה.

ראינו את השקף, שמענו מה המנחה אמר, ולכן המוח אומר לעצמו: אפשר להפסיק לעבד. תפסנו את המידע, ומבחינה פסיכולוגית וקוגניטיבית, אפשר להמשיך הלאה.

בחלק מהניסויים, המשתתפים ידעו שעליהם לזכור את החומר.

לחלקם אפילו נאמר שיוכלו לעיין בצילומי המסך שלהם לפני המבחן, ושהמבחן יתקיים רק בעוד חודש.

ועדין זה לא עזר. צילומי מסך לא שיפרו את הזיכרון לגבי איפה הופיע המידע שצולם ולא תרמו לביצועים במבחנים מאוחרים יותר.

אז לא כדאי לצלם?

בטח שכדאי. אבל רק אם עושים עם זה משהו.

גם החוקרות אינן טוענות שצילומי מסך תמיד מזיקים.

צילום מסך שנבחר בקפידה ושלאחר מכן חוזרים אליו, לומדים אותו, מוסיפים עליו הערות, משווים אותו למידע אחר, דנים בו או משתמשים בו לתרגול שליפה, יכול כמובן להיות שימושי (רק שאף אחד לא עושה את זה והתמונה "נקברת" בגלריית התמונות האינסופית שלנו).

עזרים חיצוניים לזיכרון עובדים כאשר באמת משתמשים בהם כעזרים לזיכרון.

מספר קטן של צילומי מסך מכוונים, שאחריהם מתקיימת חזרה אמיתית על התוכן הלימודי, עשוי לתמוך בזיכרון באמצעות חזרה ועיבוד מחדש.

צבירת כמויות של צילומי מסך שאיש אינו חוזר אליהם גורמת לנו לשלם את המחיר, בלי לקבל את התועלת.

הכנו לכם מצגת, סרטון הסבר קצר, פודקסט ואינפוגרפיקה – כולם מג'ונרטים בעברית ומאפשרים העמקה נגישה ונוחה, תוך שימוש בחוש ביקורתי מתכנים שהופקו בבינה מלאכותית.

הקישור למאמר המלא כאן