האם לילדים של היום יש טווח קשב יותר קצר? התשובה הקצרה: לא וכן
האם לילדים של היום יש טווח קשב יותר קצר? התשובה הקצרה: לא וכן
קשה שלא לחוש שהדור הצעיר איבד את היכולת להתרכז, לצד לא מעט מבוגרים שמראים את אותם תסמינים.
מורים והורים מדווחים על ירידה בסבלנות ללמידה מתמשכת וחיפוש מתמיד אחרי גירוי חדש.
הנטייה הרווחת היא "להאשים את המסכים" שמשנים את החיווט של המוח ולא מאפשרים להתרכז ולהתמקד.
אך המחקרים לא ממהרים לתמוך בתחושה הזו.
נתונים על פני 30 שנה בקרב למעלה מ- 100,000 נבדקים מראים כי היכולת שלנו לשלוט בקשב לא ממש נפגעה והיכולת המוחית להתרכז נותרה תקינה לחלוטין.
הבעיה היא לא שאין יכולת להתרכז, אלא שאין רצון.
על פי העדויות המחקריות, שהוצגו על ידי החוקר העולמי המוביל דניאל ווליננגהם, הנכונות להמתין לתוצאה של תהליך צריכת ידע הצטמצמה.
הילדים (וגם אנחנו המבוגרים) רוצים תוצאה מיידית.
זמן ההמתנה הנדרש בלמידה ממושך יותר והוא לא נתפס כמשתלם כשמתרגלים לתגמול מהיר.
זו לא הטכנולוגיה, אלא השיטות בהם אנחנו משתמשים בה וההרגלים שאנחנו יוצרים סביבה.
ככל שהלומדים התרגלו לעולם שבו עניין נוצר במהירות, הם מפתחים סף נמוך יותר לכל מה שנראה כמשעמם.
ואז ברור שסרטון מצחיק תמיד ינצח תהליך הדרגתי וממושך יותר שמסתיים בהצלחה לימודית.
אם הלומדות והלומדים לא היו בעלי יכולת ריכוז, היה צריך לשנות לעומק את דרכי ההוראה שלהם, אבל אם הם בוחרים שלא להתרכז, האתגר הוא במוטיבציה, ביצירת החוויה ובסביבת הלמידה שאנחנו מעצבים.
המשימה המרכזית של מפתחי למידה ומנחים היא לסייע ללומדים להעריך מחדש תגמולים ארוכי טווח ולהפוך אותם לברורים ומוחשיים יותר.
עלינו לעצב חוויה שתהיה מסוגלת להתחרות בתשומת הלב, לא דרך בידור מתמיד, אלא דרך משמעות, יצירת מעורבות ובניית אתגר שמדוייק ללומדים ומניע אותם לאורך זמן, עם או בלי מסכים מסביב.
למשל, עבודה על תיק עבודות מתפתח של תוצרי למידה, יאפשר למשתתפים לראות את ההתקדמות שלהם לאורך זמן ולהבין את הערך של מאמץ מתמשך.
הכנו לכם מצגת, סרטון הסבר, פודקסט ואינפוגרפיקה – כולם מג'ונרטים בעברית ומאפשרים העמקה נוחה ומרתקת (עם חשיבה ביקורתית נלווית כמובן על תוכן שנוצר עם בינה מלאכותית).
הקישור למאמר המלא כאן
