אופנת סגנונות הלמידה חסרה כל ביסוס מדעי
אופנת סגנונות הלמידה חסרה כל ביסוס מדעי
יש מעט מאוד תמיכה מדעית לרעיון האופנתי של סגנונות למידה, לעומת הוכחות חזקות לכך שכולנו זקוקים לאותן אסטרטגיות למידה כדי ללמוד באופן מיטבי.
כולנו מכירים את הגישות השונות שאנו מפעילים כאשר אנחנו צריכים להתמודד עם מידע חדש ("אני מעדיפה לקרוא את ההוראות של איקאה מהתחלה ועד הסוף, ואז לקרוא אותן שוב אחת אחרי השנייה, בעלי לעומת זאת מעדיף לקרוא את הגרפים וישר להתחיל להרכיב…").
האמונה שכל אחד לומד בצורה אחרת היא כה משכנעת עד שיש תעשיות שלמות שעוסקות בזיהוי של סגנונות הלמידה השונים של לומדים ומכשירות מנחים ומורים כיצד לתת מענה ללומדים השונים.
העובדה שתפיסה כלשהי היא כה פופולרית אינה מצביע על כך שהיא נכונה.
סקירה של הספרות המדעית על סגנונות למידה מגלה תמיכה זעומה ברעיון שלכל אחד מאיתנו סגנון למידה אינדיבידואלי.
למעשה, רוב המחקרים סותרים לחלוטין את האמונה הזו.
ברור שלאנשים יש תחושה חזקה מאוד לגבי העדפות הלמידה שלהם, אך מתברר שההעדפה שלהם לא באמת משנה משהו.
מחקר שנערך באוניברסיטת אינדיאנה בחן את הנושא החשוב הזה במבט חדש.
מחקרים קודמים בנושא שהפריכו את תאוריות סגנונות הלמידה התמקדו בלמידה כיתתית והעריכו עד כמה סגנון ההוראה של המנחה עצמו השפיע על סגנונות הלמידה השונים של הלומדים.
במחקר הזה נבחנו מגוון מצבי למידה של לומדים למד התפיסה שלהם על סגנון הלמידה המועדף עליהם.
החוקרים ביקשו מלמעלה מ- 400 סטודנטים למלא שאלון הערכה על סגנון הלמידה שלהם ואסטרטגיות הלמידה בהם הם משתמשים (למשל, איך הם מסכמים תוכן לימודי, איך הם חוזרים על התוכן הלימודי וכד'), ובמקביל צפו בהם בזמן שהם לומדים ועקבו אחר ההישגים והביצועים שלהם בזמן הלימודים.
מתשובות התלמידים התברר שהם מעדיפים להשתמש בסגנונות למידה רבים ומגוונים, אך למרות זאת, 70% מהם כלל לא השתמשו באסטרטגיות שתומכות בסגנון הלמידה שלהם.
זהו נתון מפתיע בהתחשב בכך שתלמידים רבים מתלוננים שלא התאימו את הלמידה לסגנון המועדף עליהם.
ומה עם שאר התלמידים? מה לגבי אותם 30% מהסטודנטים שלמדו על פי סגנון הלמידה המועדף עליהם?
דווקא סטודנטים אלו לא הגיעו לתוצאות לימודיות טובות יותר באף מדד.
כלומר, רוב התלמידים ממילא לא באמת לומדים לפי סגנון הלמידה שהם מייחסים לעצמם וגם אלו שכן לא בהכרח מרוויחים ממנו.
המחקר מחזק את הררי העדויות שיש לגבי מיתוס סגנונות הלמידה אך מצביע גם על העדר המודעות של הלומדים לאפקטיביות אסטרטגיות הלמידה שלהם.
סדרת המחקרים בנושא מסבירה לנו שרובנו פשוט לא יודעים איך ללמוד נכון.
תיאוריות סגנונות הלמידה מחריפה את המצב כי היא מונעת מאיתנו להבין שיש דרכים נכונות ללמוד ויש דרכים לא נכונות ללמוד ושהאמת הזו נכונה לכולנו.
מדעני הקוגניציה ברורים מאוד בנושא הזה.
הם זיהו מספר מתודות שמאפשרות רכישת ידע אפקטיבית באופן אוניברסלי.
תלמידים מצליחים יותר אם הם מעבדים את החומר הלימודי באופן שיוצר משמעות בתוכן (במקום עיון סתמי, הקשבה פסיבית או חזרה פסיבית על החומר). תלמידים מטמיעים יותר טוב את התוכן אם הם פוגשים אותו פעמים רבות, באופן מגוון ומרווח ובצורה של שאילת שאלות.
האמת הזו נכונה והוכחה גם במחקר הזה.
מי שלמד באופן נכון הצליח, ללא קשר לסגנון הלמידה שלו.
נראה שאופנת סגנון הלמידה מושכת אותנו (ומבלבלת אותנו) כי היא חלק מתקופה שבה אנו מבקשים לתת מענה אישי לאנשים על פי סגנונם.
ההבנה שאסטרטגיות למידה הן אוניברסליות פוגעת בתחושה שאנחנו מיוחדים ואינדיבידואלים.
התוצאה היא שחסר לנו ידע קריטי באחת המיומנויות הכי חשובות שאנו נדרשים לה – ללמוד איך ללמוד.
לכניסה לקישור לחצו כאן