אנחנו טובים יותר בלחשוב על בעיות של אחרים מאשר על הבעיות שלנו.
גם אם ניקח בעיה שלנו, המחייבת פתרון, אבל נחשוב עליה לגבי מישהו אחר, נצליח להגיע לפתרון יצירתי יותר. הסיבה היא פחות בגלל אלטרואיזם ויותר בגלל שרק החשיבה על האחר מוציאה אותנו מחשיבה קונקרטית לחשיבה אבסטרקטית.
חשיבה מופשטת יותר היא זו המאפשרת לנו פתרונות יצירתיים. החשיבה על עצמנו "לוכדת" אותנו באזורים מוכרים שלא מאפשרים פריצת דרך של רעיונות.
