כל מה שמרוויחים אלו שלומדים לאט
כל מה שמרוויחים אלו שלומדים לאט
יש הרבה יתרונות ליכולת ללמוד משהו מהר, אבל ללומדות ולומדים איטיים יש יתרונות נסתרים רבים משלהם.
הסופר איאן לזלי, העוסק בפענוח של סקרנות ושל גאונות מסביר במאמר שפורסם בחודש שעבר מדוע יש מקום לשבח דווקא את הלומדים שצריכים זמן, שלא מבינים כל דבר מהר ושנתקעים במסע הלמידה שלהם.
לטענתו, רבים מהם מוצאים את עצמם מפתחים אסטרטגיות הסתגלות שמפצות על העדר יכולות העיבוד המהירות וקיבולת הזיכרון המהירה.
הכנות, האומץ הענווה וגם הסקרנות וההתמדה שהם יפתחו, אולי לא יעזרו להם לנצח בספרינט שבו צריך להבין וליישם משהו מעכשיו לעכשיו, אבל עשויים להביא אותם להובלה בריצה למרחקים ארוכים.
לזלי מסביר שאחת המלכודות של אנשים חכמים שלומדים מהר זה שהם לעיתים נכנסים להטיה עצמית ובטוחים שהם תמיד מבינים הכל, והנסיון המוצלח שצברו בזכות היכולות שלהם גורם להם להפחית קשב לדעות אחרות ואפשרויות אחרות שסותרות את מה שהם מבינים.
כל זה הופך אותם בהדרגה ל…טיפשים.
הלומדים האיטיים יותר, לא יפלו למלכודות כאלו בטעות.
הם רגילים להיות קשובים יותר לכל משוב ולשים לב לכל מי שאומר להם מדוע הם טועים ומדוע הם לא חכמים.
פעמים רבות, דווקא הם יהיו עם רצון גדול יותר ללכת רחוק ולהעמיק ולא לחפש קיצורי דרך.
אמנם זה יאט אותם בטווח המיידי, אבל לאורך זמן זה עשוי לצייד אותם ביתרונות מכריעים.
לעיתים, הרצון לחשוב מהר ולהגיע לתוצאה זריזה וחדה, "הורג" את ההבנה שלנו, את היכולת לשפר אינטליגנציה ולהרחיב שיקול הדעת שלנו.
היכולת לאמר שלא הבנו משהו, לשאול שאלות מטופשות (שרבים אולי גם היו רוצים לשאול אך לא העזו), ולקחת עוד זמן כדי לעבד ולהבין – כל אלו גורמות לנו להגיע לתוצאה טובה יותר, בדרך הקשה.
הקישור למאמר המלא כאן
