לא "ממשיכים כרגיל" - איך חוזרים ללמוד אחרי הפוגה ארוכה ותשישות גדולה?
לא "ממשיכים כרגיל" – איך חוזרים ללמוד אחרי הפוגה ארוכה ותשישות גדולה?
חזרה ללמידה אחרי הפוגה ארוכה ומתישה מחייבת התחלה אחרת. לא ממשיכים כאילו עצרנו אתמול.
ההפוגה היתה ארוכה, וזה שלא חזרנו מאיזה חופשה של מילוי מצברים, כך שתהליכי הלמידה עם החזרה לשיגרה צריכים להתאים את עצמם למצב, אחרת "נאבד" לומדות ולומדים שלא זוכרים את מה שלמדנו לפני כן, מתקשים לחזור לשיגרה, איבדו מוטיבציה בלהט האירועים או מוסחים בגלל דברים אחרים שעברו עליהם לאורך התקופה.
המצב הזה עומד במתח עם רצון של גופי הכשרה ומוסדות חינוך ולמידה, לנסות להתקדם, להדביק את הפער ו"להספיק את החומר".
חוקרים מאוניברסיטת סאנשיין קוסט סקרו וראיינו עשרות לומדות ולומדים בגילאים בגילאים שונים, כדי להבין מהן אסטרטגיות הלמידה שמאפשרות התאוששות בתהליכי הלמידה לאחר שיבושים משמעותיים ברצף הלימודי.
אז הנה 5 פרקטיקות לחזרה טובה ללמידה לאחר תקופת משבר ושיבוש, מתוך המחקר שפורסם לפני חצי שנה, ומחקרים קודמים בנושא.
- קודם מתחזקים – אח"כ מתקדמים
לא מתחילים עם תוכן חדש, למרות הזמן שעבר.
מזכירים ללומדים את תהליך הלמידה באופן מובנה ובהיר, ומציעים להם להתחבר מחדש לתהליך באמצעות הנגשת תכנים דיגיטליים שמציגים את תמונת הלמידה המלאה.
נותנים זמן לתרגילי שליפה, היזכרות ומוודאים שחיזקנו את הלומדים על הידע המוקדם לפני כל התקדמות.
מקדמים תרגולי חימום פשוטים יחסית, לספק חווית הצלחה ראשונית ללומדים שלאט לאט נזכרים בתוכן שכבר למדו ומבססים מסוגלות לגביו, מה שנותן כוח ומוטביציה להמשיך לתוכן חדש.
אז מה עושים?
- מנגישים סביבת למידה דיגיטלית שמאפשרת ללומדים להיזכר בתהליך המלא.
- לוקחים את התכנים שלמדנו, בונים מהם משחקונים, חידונים ותרגילי חשיבה (קל מאוד לביצוע בעידן ה- AI).
- מפעילים את הרענונים באופן שבו כולם לוקחים חלק.
- כדאי לבצע את התרגילים האלו באופן חברתי, או כחלק מלמידת עמיתים, מה שהוכח במחקר ככלי אפקטיבי לחזרה ללמידה לאחר תקופת של מצוקה.
- מקדמים תהליכי רענון לאורך כמה וכמה מפגשים, כרצועה פותחת של כל מפגש, באופן מחויך ורגוע, אך גם כזה שבונה היטב את הידע לקראת ההמשך.
- נותנים מקום לאוורר את מה שעברנו – אבל במידה
לחצים וחרדות הקשורים לתהליכי למידה עלולים לעורר טריגר מחודש בעקבות תקופה שכללה לחצים ודאגות.
לכן, חשוב לתת מקום לייחודיות התקופה ולגלות הבנה אמיתית לאתגר של חזרה להתמודדות עם משימות, דד-ליינים והוכחת יכולות.
אבל, המקום הזה חייב להיות להיות מוחזק היטב: קצר, בטוח, לא כפוי, ולא כזה שמשתלט על כל המפגש.
המקורות המקצועיים בתחום מדגישים שדיון קבוצתי צריך להיות מנוהל בזהירות אחרת הוא עלול להגביר מצוקה.
למידה היא דרך מצוינת לא לשקוע במחשבות יתר על קשיי התקופה, היא מהווה הסחה מצוינת, כלי להתחדשות ואופטימיות, כי מי שבוחר ללמוד, בוחר לקחת על עצמו איזשהי שליטה על החיים.
לכן, האיזון בין השיח על התקופה לבין התמקדות בלמידה הוא קריטי לאוורור בריא ולא מציף. אם נעסוק יותר מדי באירועי התקופה, לא באמת נלמד ולא נתחדש.
אז מה עושים?
פותחים מפגשים (גם תחילת מפגש, גם לאחר הפסקה), בפעילות קצרה שמתייחסת לתקופה, בלי להפוך את כל הקורס ל"כיתת עיבוד" ובלי לשקוע.
למשל, תרגיל שבו כל אחד בוחר צבע, משפט, מילת תואר לתיאור התחושה שלו בתקופה זו, או פעילות של סבב קצר, שבה הלומדים משתפים על דברים חדשים שכן למדו בתקופה הזו או כלים ותכונות שגילו בעצמם הקשורים להתמודדות עם לחץ וחרדה.
- מחזירים הרגלים– בהדרגה
שיגרה מספקת ביטחון אבל הכניסה אליה חייבת להיות בהדרגה ולא בצורה מתסכלת. לכן, לא קופצים ישר לעומס מלא ומסייעים ללומדים לבנות מחדש את שרירי הלמידה שלהם לאחר הפוגה ארוכה.
אז מה עושים?
משימות קצרות יותר, הוראות ברורות יותר, לוחות זמנים שקופים ומרווחים ומעטפת תמיכה רחבה יותר- בונים את ההרגלים בהדרגתיות ומאפשרים זמן הוגן לחזרה להרגלי למידה שגרתיים.
אין הכוונה להנמיך ציפיות לאפס, אלא לבנות מחדש מסוגלות.
המחקר מצביע על כך שהתייחסות ליכולות הניהול העצמי שלנו, המוטיבציה וההתמדה ובחינה של ההתקדמות שלנו בכל אחת מהיכולות האלו, מאפשרים לצמצם באופן בריא את הפערים וההפסדים שנוצרו בתקופת ההפוגה.
- מחדשים תחושת משמעות
אחת הסכנות אחרי משבר היא לא רק אובדן של חומר, אלא אובדן של טעם.
הלומדים שואלים יותר, "למה זה בכלל חשוב ללמוד את זה?".
לכן, החזרה ללמידה צריכה לכלול צעדים שמחזירים את תחושת השייכות והחיבור, כי יש לכך השפעה דרמטית על מעורבות והתמדה.
לפני שמבקשים הישגים והתקדמות לימודית, צריך להחזיר את התחושה שאנחנו מסוגלים לחזור ללמוד, שיש לנו מקום בלמידה הזו ושאנחנו חלק ממנה.
אז מה עושים?
חשוב לחזור ולהזכיר, הן בתחילת הלמידה, והן שוב ושוב לאורך התהליך, למה חשוב ללמוד בכלל, ואת התוכן של הלמידה בפרט, איך זה קשור לחיים, וגם, למה השגרה הלימודית היא לא רק חובה אלא גם משענת.
כדאי לשתף את הלומדות והלומדים, בערך הגדול ששיגרת למידה יכולה לספק בהחזרה של תחושת הערך והמטרה.
- לא כולם חוזרים אותו דבר
הפרעות ממושכות בלמידה לא פוגעות בכולם באותה צורה. הסקירות העדכניות מראות גם פגיעה לא אחידה וגם סיכון להעמקת פערים. לכן חזרה נכונה ללמידה היא בהכרח דיפרנציאלית: יותר אבחון, יותר גמישות, יותר תמיכה ממוקדת.
לכן, חשוב לאתר מהר מי צריך חיזוק בסיסי, מי צריך בעיקר החזרת ביטחון, מי זקוק להפחתת עומס או להנגשה של תוכן בצורה מתאימה יותר ומי כבר מוכן להתקדם.
לא כולם צריכים אותו דבר, באותו זמן, באותה דרך. המחקר מדגיש שסביבות דיגיטליות, לצד תמיכה אנושית, מאפשרות ללומדים עם פערים שונים למצוא את עצמם בתהליך ולהתחבר אליו.
אז מה עושים?
- מבצעים אבחון מהיר באמצעות מטלה אחת קטנה, שאלון עצמי קצר, ושיחה או התבוננות על הלומדים.
- מתקשרים ללומדים אפשרויות נוספות ללמידה שעשויות להתאים להם, למשל מנטורינג ממוקד, הפנייה לקבוצת עמיתים שתחזק את הלומדים או הנגשה של תכנים דיגיטליים ללמידה בקצב אישי.
הכנו לכם מצגת, סרטון הסבר קצר, פודקסט ואינפוגרפיקה – כולם מג'ונרטים ומאפשרים העמקה נגישה ונוחה (תוך שימוש בחשיבה ביקורתית כלפי תכנים מג'ונרטים).
