למידה בתחנות- גם מרחוק

למידה בתחנות- גם מרחוק

זה שלומדים מרחוק, לא אומר שחייבים ללמוד כמליאה. גם כאשר מתכנסים למפגש דיגיטלי (למשל בזום, או בלמידה עצמית) אפשר לבנות את התכנים בתחנות למידה שפרוסות במרחב הוירטואלי, ממש כשם שנהוג לעשות במרחב הפיזי.

כך ניתן לחלק את זמנו של המנחה טוב יותר, בין לומדים שזקוקים לו בשלבים שונים של תהליך הלמידה לעומת אלו שיכולים להסתדר לבד. למידה בתחנות היא גם חברתית יותר, כי היא מבוססת על למידה של צוותים קטנים ולא של מליאות ענק.

מעבר בין תחנות למידה וירטואלית הופך את תהליך לגמיש יותר, פעיל יותר ומגוון יותר ומאפשר מגע אישי יותר של המנחה. כדאי להקצות לכל תחנה כ- 20 דקות ולבנות תמהיל של 4 סוגי תחנות, דיגיטליות יותר או פחות, עם או בלי מעורבות של מנחה צמוד.

הנה 4 התחנות שאיתם אפשר "לשחק" כדי לבנות מפגש למידה אפקטיבי- בכיתה, בדיגיטל או בערבוב של שניהם:

1. תחנה דיגיטלית:

תחנה דיגיטלית היא תחנה ללמידה עצמית שבהם הלומדים מתמודדים לבד או כצוות עם משימה לימודית כלשהי, ללא נוכחות של מנחה צמוד.

2. תחנת low-tech:
זו תחנה נפלאה, כי היא מהווה הזדמנות קצת לנוח מהדיגיטל. היא מאפשרת ללומדים לתרגל משהו שכבר למדו, מונעת עייפות מסכים מצטברת ועושה שימוש בחוברות, ספרים, דפים או "סתם" שיח בין חברי הקבוצה שבאותה תחנה (אפילו כשיחה טלפונית נטולת מחשב).

3. התחנה השיתופית:
כאן עובדים ביחד. זו תחנה שבה הלומדים מבצעים משימה צוותית משותפת, עם מעורבות מינימלית של המנחה שרק בודק שהצוות מסתדר וממשב את הקבוצה על התוצר שנבנה בעקבות המשימה.

4. תחנה של מנחה צמוד:
זו התחנה שבה המנחה יכול לספק מגע אישי עם הלומדים, ללמד אותם באופן ממוקד ומזוקק משהו חדש, למשב אותם באופן אישי וגם לתת במה לצרכים רגשיים וחברתיים של המשתתפים.

את תמהיל התחנות יש לבנות באופן שישרת את מטרות הלמידה והתכנים, בודאי לא באופן טכני או אוטומטי. שימוש נרחב בתחנות וירטואליות בזמן מפגשי למידה משפר את מערכות היחסים בין המשתתפים, הופך את הלומדים לעצמאיים יותר, חברתיים יותר ושיתופיים יותר. ככל שנגביר שימוש במודלים של תחנות וירטואליות, כך נחזק עוד יותר את היכולות של הלומדים בתחומים אלו וגם נשרוד את הקורונה עם למידה משמעותית ואישית יותר.

לכניסה לקישור לחצו כאן