מהו הגודל האידיאלי של קבוצת לומדים ברשת?
מהו הגודל האידיאלי של קבוצת לומדים ברשת?
מהו הגודל האידיאלי של קבוצת לומדים ברשת?
מחלקים את הלומדים בשיעור וירטואלי לקבוצות ומתלבטים כמה נכון שיהיו בכל קבוצה? מבקשים מהלומדים לעבוד בקבוצות דיון וחשיבה על משימה מסוימת? מהו מספר הקסם של כמות המשתתפים שיבטיח נוכחות חברתית ומעורבות לימודית של כמעט כל אחד?
תחושת הבטן של מנחים רבים היא לחלק את הלומדים לרביעיות או חמישיות ומעט המחקרים שנעשו בתחום מחזקים את האינסטינקט הזה.
מחקר אחד שפורסם שבוע שעבר השווה בין קבוצות דיון ברשת של 16 משתתפים לעומת קבוצות של 4-5 אנשים ומצא הבדלים גדולים בתהליכי הלמידה של כל קבוצה.
על פי דיווחי הלומדים עצמם, הם חשו נוכחים רק בקבוצות הקטנות והפגינו מחויבות גדולה יותר לקבוצה, שגרמה להם ללמוד יותר ולשתף יותר. קבוצות הגדולות יותר , לעומת זאת, חלה תופעה ידועה של "בטלה חברתית", התופעה שבה רוב הלומדים הם למעשה "טרמפיסטים" שלא באמת לומדים ו"נבלעים" בקבוצה הגדולה מבלי לתרום או להיתרם.
הקבוצה הקטנה אפשרה ללומדים גם לשמוע יותר את הקולות והדעות של משתתפים אחרים, מה שהעשיר אותם וחיזק אותם בתהליך הלימודי.
גודל של כיתות וקבוצות במפגשים וירטואליים מעסיק במיוחד בימים אלו, לאור הזינוק בתהליכי למידה דיגיטליים ומשולבים.
מחקר אחר שניסה לבחון את גודלה של כיתה אידיאלית בשיעור דיגיטלי, פורסם בשבוע שעבר במגזין "פורבס". המחקר ממליץ שלא יהיו בכיתה וירטואלית יותר מ- 12 משתתפים, מאותן סיבות בדיוק (הבטחת מעורבות משמעותית של לומדים ונוכחות חברתית שלהם בתהליך).
הפעם, מדובר במודל ללא בסיס כלכלי.
כך שבניגוד לקבוצות לימוד שלא מחייבות מנחה צמוד, ואפשר להקים אותן עם 4-5 משתתפים, פחות סביר שכיתות וירטואליות יתבססו על היקף לומדים כה מצומצם.
עדין, הנתון הזה משמעותי לכל מי שמחפש להמציא מחדש את דגמי הלמידה של ימי הקורונה.
אם הרצאות הענק באון-ליין יעברו לפורמט מוקלט (ממילא מדובר באירוע מאוד לא אינטראקטיבי), ניתן יהיה לשלב לצידן תהליכי למידה משמעותיים יותר עם קבוצות יותר קטנות.
