מי ירוויחו יותר ממשוב עמיתים - אלו שנתנו את המשוב או אלו שקיבלו אותו?

שיתוף

מי ירוויחו יותר ממשוב עמיתים – אלו שנתנו את המשוב או אלו שקיבלו אותו?

נהוג לחשוב שמי שירוויחו ממשוב עמיתים הם אלו שקיבלו אותו, אך מסתבר שמעניקי המשוב מרוויחים אפילו יותר ויוכלו גם להתמודד טוב יותר עם משימות מאתגרות הקשורות לתכני הלימוד.

משוב עמיתים נחשב ל"פטנט" טוב כי בתהליכי למידה מרובי משתתפות ומשתתפים אי אפשר לתת משוב אישי לכל אחת ואחד.

משוב שהמשתתפים נותנים אחד לשני מבטיח שכולם יזכו להתייחסות לעשייה שלהם ואם מרגילים את הלומדות והלומדים למנגנון כזה, מרוויחים עצמאות גדולה יותר שלהם ואפשרות להענקת משוב הדדי כדרך חיים ולא רק בתהליכי למידה.

אבל, ויש אבל גדול, רבים נמנעים לשלב תהליכים כאלו בגלל האיכות הנמוכה של המשוב שהלומדים נותנים אחד לשני והאתגר לנהל פעילות כזו בזמן מפגשי למידה.

מתנגדים למתודה הזו ממשילים זאת לעיוור שמוביל עיוור אחר.

סדרת ניסויים בשנים האחרונות בחנה הן את האפקטיביות של שיטה זו, לעומת קבלת משוב כתוב (מעין "פתרון בית ספר" לתרגיל כלשהו) וגם ניסתה לבחון מי ירוויחו יותר ממשוב העמיתים, מי שקיבלו אותו או דווקא אלו שהעניקו אותו??

בניסוי שהשווה בין משוב עמיתים למשוב עם "פתרון בית ספר" כתוב היה שיפור זהה בתהליכי הלמידה, כך שלפחות לפי מחקר זה, אין סיבה להירתע משימוש במתודה של למידת עמיתים..

ניסוי אחר, שנערך ב- 2017 ניסה לבחון מה קורה לכיתה שבה הלומדות והלומדים שבה רק נותנים משוב לעומת כיתה אחרת שבה כולם רק מקבלים משוב, כל זאת על אותה משימת לימוד.

באופן מפתיע, הקבוצה שנתנה את המשוב שיפרה הישגים יותר מהקבוצה שקיבלה משוב, והיכולות של קבוצה זו השתפרו גם בהתמודדות עם משימות חדשות.

הפעולה של מתן משוב לאחר היא פעולה שמלמדת ומשפרת את העבודה של עצמנו, לא פחות מהצד שמקבל את המשוב.
מתן משוב זו פעולה אקטיבית מאוד, שגורמת לנו לראות נקודות גישה אחרות על נושא תוך שמירה על מרחק מסוים מהעשייה שלנו.
תהליך כזה מגביר את החשיבה הביקורתית שלנו ומאפשר לנו לחלץ עקרונות מארגנים על הנושא באופן שמאפשר לנו להתמודד טוב יותר גם עם אתגרים חדשים שמגיעים.

לכניסה לקישור לחצו כאן

x