עומס קוגניטיבי על זיכרון העבודה – איך מזהים ואיך מונעים?
עומס קוגניטיבי על זיכרון העבודה – איך מזהים ואיך מונעים?
רוצה ללמד משהו או להציג נושא בפני קהל?
הטעות הגדולה ביותר שלך עלולה להיות יצירת גודש על הקיבולת של זיכרון העבודה של המשתתפים, מה שמכונה עומס קוגניטיבי.
השקעה גדולה שלך בבניית נושא עלולה לרדת לטמיון וזאת רק בגלל שלא השכלת להתחשב במגבלת זיכרון העבודה של המשתתפים.
מה שמתסכל במיוחד זה שהעומס הזה שונה מקהל לקהל ואפילו השעה ביום עלולה להשפיע עליו, אבל אי אפשר להתעלם ממנו ופשוט ללמד את מה שתכננת.
איך אפשר לחזות עומס כזה?
מומחה הלמידה אנדרו ווטסון הוציא ספר שמתמקד בקשר בין זיכרון העבודה ליכולת של לומדים לתת תשומת לב לתוכן המוצג בפניהם.
הוא ממליץ לנו לנסות לחזות האם צפוי גודש כזה מול קהל מסוים שאנחנו עומדים לפגוש באמצעות 5 שאלות מקדימות שנשאל את עצמנו לפני המפגש:
1. ⌛ האם במפגש הזה יש הרבה מידע חדש?
מה זה הרבה? כלומר יותר ממה שהקהל רגיל בדרך כלל לצרוך במפגשים מעין אלו (כאשר גיל הקהל, מאפייניו והידע המוקדם שלו משנים את התשובה ממקרה למקרה).
2. ⌛ האם המשתתפים נדרשים לעבד את המידע בצורה שונה ממה שהורגלו עד היום?
למשל אני רוצה ללמד איך לאפות עוגה אבל על הדרך גם להסביר מושגים של חישוב טמפרטורה בתנור. יתכן שהעיבוד של המידע הנוסף לתוך התהליך הוא כבר קצת יותר מדי .
3. ⌛ האם תכנון התרגול הוא בר עיכול?
האם תכננתי לתת למשתתפים שלי יותר מדי הנחיות בבת אחת? אולי עדיף לתת להם כל הנחיה בנפרד, לתת להם להתמודד ורק אז לעבור להנחיה הבאה?
4. ⌛ האם תכננתי להציג למשתתפים שלי יותר מדי אפשרויות?
האפשרות לבחור או להכיר כמה חלופות למשהו היא מצוינת ללמידה, אבל העמדה של מספר אפשרויות, למרות הכוונות הטובות, היא גודש מידע עצום.
עדיף לעיתים להימנע מהצגה של כמה אפשרויות וכמה חלופות בבת אחת. להתחיל עם פחות אפשרויות, לייצר תחושת מסוגלות, ואז להציע עוד דרכים ועוד אפשרויות.
5. ⌛ האם המשתתפים שלי ברמות אנרגיה מספקות לקליטת החומר?
שאלה קריטית, כאילו טריוויאלית אבל אי אפשר להתעלם ממנה: האם הלומדים שלי עייפים בשעה הזו של היום? האם הם בלחץ בגלל משהו אחר וזה יפגע ביכולת ה"ספיגה" שלהם?
מי שנכנס ללמד עם מה שתכנן מראש ולא בדק את מצב הלומדים שלו ביום מסוים, בשעה מסוימת ובנסיבות מסוימות, יגלה שכל התכניות המוקדמות שלו חסרות משמעות ועלול לפתח תסכול מכך שתהליך הלמידה נכשל.
תמיד לזכור שמה שחשוב זה לא מה רצינו להגיד אלא מה קיבולת ה"ספיגה" של הצד השני.
לכניסה לקישור לחצו כאן
