אסטרטגיות להנחייה בזוג - בזום או בכיתה

הדגש החשוב על מפגש בהנחייה זוגית, הוא לא לאלתר!
מפגש הנחייה זוגי מרחיב את הקולות והשקפות העולם ומהווה "מכפיל כח" עבור המשתתפים. אך כדי לאפשר הרמוניה כזו, חשוב לחלק תפקידים ואחריות ולא להחליט ש"זורמים" וש"יהיה בסדר".
מי פותח את המפגש ומי נועל אותו? מי מעביר בו תוכן? איך מנצלים את הזוגיות להגברת עניין וסקרנות (למשל בריבוי זוויות ונקודות מבט על נושא מסויים), כיצד מתרגלים את קבוצות העבודה? מה עושים כשמישהו מומחה יותר בחלק מתכני המפגש ומישהו אחר פחות? על כל אלו כדאי להסכים לפני שמתחילים ולבנות ביחד line-up , כלומר לו"ז מסודר של מה מתרחש מתי ובאחריות מי.

על המנחים לאפשר לעצמם מרחב נשימה ("ספייס") גם פיזי וגם מנטלי. בכיתה הפרונטלית כדאי לנצל את קיומם של שני מנחים ולהתפזר במרחב, לא להיצמד באותו מקום בחדר. גם במרחב הוירטואלי, לאפשר לכל צד את רגעי השקט שלו, לעבד את מה שקורה בזמן המפגש הקבוצתי ולאחריו.

הנחיה בצמד היא מתכון מובטח לאבדן שליטה על לוחות הזמנים. כל מנחה רוצה לבוא לידי ביטוי, להגיב ולהתייחס, והזמן אוזל מבלי שהמנחים שמים לב. במסגרת חלוקת התפקידים בין המנחים, חשוב להחליט על מי האחריות לשמירה על לקוחות זמנים ולמניעת זליגות. מפגש שלא מספיקים פה את מה שרוצים פוגע בחוויה של המשתתפים וגורם להם לחשוב מחדש אם היה בכלל משתלם ללמוד משני מנחים או שזה בעצם בלגן אחד גדול.

יש חילוקי דעות? המפגש ממש לא מתנהל כמתוכנן? הכי חשוב לא להחצין את המחלוקת מול המשתתפים. להתאפק, לנשום וללבן את הבדלי הגישות בנפרד ולאחר המפגש. המשתתפים במפגש ערניים מאוד לחריקות בין המנחים, ולא יתמסרו לתהליך שבו מוציאים את הכביסה המלוכלכת החוצה מול העיניים שלהם.

לכניסה לקישור לחצו כאן