הדבר שהכי חשוב לעשות ב- 48 השעות אחרי שלמדנו משהו - זה לפגוש את התוכן שוב
הדבר שהכי חשוב לעשות ב- 48 השעות אחרי שלמדנו משהו – זה לפגוש את התוכן שוב
קבלו הסבר מדעי למה כל כך חשוב לחזור מוקדם (אבל לא יותר מדי מוקדם) על תוכן שלמדנו.
למידה חדשה יוצרת ייצוג ראשוני ושברירי במוח. ללא חיזוק נוסף, חלק גדול מהמידע יישכח בימים הראשונים שלאחר הלמידה.
השכחה החלקית הזו, שמתחילה מיד לאחר שסיימנו ללמוד, היא למעשה יתרון, כי המאמץ הקוגניטיבי הנדרש כדי לשלוף את מה שכמעט נשכח, הוא זה שבונה זיכרון חזק יותר.
אין טווח זמן מדעי מדויק או נוסחת קסם מתי כדאי לפגוש את התוכן שוב.
אבל, אפשר להגיד בזהירות, שמפגש נוסף עם התוכן בטווח של עד יומיים, ישפר משמעותית את הסיכוי להציל את מה שלמדנו מ"הכחדה".
מדריך בנושא תרגולי שליפה באתר Structural Learning של פול מיין מפרט את התכנון והביצוע של הפרקטיקה הזו, שהיא כל כך פשוטה, אבל חוסר המודעות אליה פוגע בסיכוי להשתמש במשהו שלמדנו.
המדריך מביא מפרסומיו של החוקר הנודע רוברט ביורק, והוא ממליץ לבצע סבב חזרה ראשון לאחר יום אחד, וסבב נוסף לאחר שלושה ימים.
המרווח הזה מאפשר למוח ליצור קשרים עצביים חזקים יותר בזמן שהמידע כמעט נשכח.
מיין מסביר את החשיבות לא לחזור על התוכן באופן מיידי בלמידה דחוסה אלא להקפיד על ריווח בין הלמידה לחזרה, ובין החזרות השונות.
ההפוגה והשינה מאפשרות עיבוד ואחסון של מה שלמדנו בזיכרון לטווח ארוך.
חזרה על התוכן לאחר ריווח כזה ולא באופן מיידי, מביא, על פי המחקרים, לשיפור משמעותי במה שנזכור לאורך זמן.
למדתם היום מושג, מיומנות או רעיון חדש?
חזרו אליו כעבור כ־48 שעות, אחרי שינה, ולמשך כמה דקות, רצוי באמצעות שליפה פעילה (שאלות, הסבר עצמי, יישום קצר).
החזרה הזו מאותתת למוח שהמידע חשוב, ומגדילה את הסיכוי שישולב בזיכרון לטווח ארוך.
הכנו לכם סרטון הסבר, פודקסט, מצגת ואינפוגרפיקה, כולם מג'ונרטים בעברית ומאפשרים העמקה נגישה ונוחה.
הקישור למדריך של פול מיין כאן
