למה המוח מתקשה להכיל מורכבות תחת לחץ - ואיך זה משפיע על ניהול ומנהיגות?
למה המוח מתקשה להכיל מורכבות תחת לחץ – ואיך זה משפיע על ניהול ומנהיגות?
תחת לחץ, המוח לא נעשה חכם יותר, הוא נעשה פשוט יותר.
זו אמנם פעולה הישרדותית טבעית, אך היא בעייתית למנהלות ומנהלים שצריכים לגלות מנהיגות.
תחת איום, אנחנו נעדיף מהירות על עומק, תגובה ושיפוט של מצב במקום הקשבה והתגוננות במקום סקרנות.
כל זאת, בניגוד למנהיגות אפקטיבית שבה נדרשת היכולת להחזיק כמה נקודות מבט בו־זמנית מבלי "להיתפס" רק לאחת מהן.
הסופר והמאמן הניהולי השוויצרי תומאס גרטנמן מסביר בפרסום שהוציא בשבוע שעבר, שתחת לחץ העמימות הופכת להיות במיוחד לא נוחה לניהול והניואנסים נעלמים.
ברגע שהעולם הופך להיות בינארי יותר, ההסתכלות ממוקדת בתפיסה של "נכון או לא נכון" ו"דחוף או לא רלוונטי".
לכן, קונפליקטים עלולים להיות עוצמתיים יותר במקום העבודה.
גרטנמן מסביר שמנקודת מבט נוירולוגית, היכולת להחזיק הפכים היא פחות עניין של תחכום אינטלקטואלי ויותר עניין של יכולת ויסות.
כאשר מערכת העצבים נרגעת, נקודת המבט מתרחבת, השפה מתרככת והסקרנות חוזרת.
מה שנראה כמו סתירה בלתי אפשרית, הופך להיות מתח שניתן לעבוד איתו, והיכולת לאזן בין מתחים מאפשרת להחזיק פרדוקסים של קבלת החלטות תחת אי וודאות ודחיפה לתוצאות תוך כדי שמירה על חיבור אנושי.
רק במצבים כאלו, אפשר להחזיק בו זמנית בטחון עצמי עם ענווה ולקבל החלטות עם סבלנות לתהליך הנדרש.
בימים של מתיחות רבה, קשה יותר להבטיח מנהיגות איכותית.
בעוד שהנטייה היא לחשוב שהחכמים והנבונים הם אלו שיתגברו על אתגרי הלחץ, נראה שהדרך לניהול אפקטיבי טמונה במודעות ליכולות הוויסות שלנו וההתעקשות להחזיק מורכבות של שתי אמיתות ביחד.
הכנו לכם סרטון קצר, פודקסט, מצגת ואינפוגרפיקה – כולם מג'ונרטים בעברית ומאפשרים העמקה נגישה ונוחה.
לפרסום המלא לחצו כאן
