300 איש למדו פרונטלי, 300 למדו בזום, 300 למדו בלמידה עצמית בדיגיטל איפה הכי אפקטיבי? איפה יש הכי הרבה מעורבות?
300 איש למדו פרונטלי, 300 למדו בזום, 300 למדו בלמידה עצמית בדיגיטל
איפה הכי אפקטיבי? איפה יש הכי הרבה מעורבות?
מחקר מעניין וחדש בחן את היעילות של שיטות למידה שונות בהדרכת צוותי עבודה בארגונים.
החוקרים חילקו 900 עובדות ועובדים מקנדה (899 ליתר דיוק..) ל- 3 קבוצות שלמדו את אותו תוכן בדיוק (בתחום הבטיחות והגהות).
קבוצה אחת למדה בכיתה פרונטלית, קבוצה אחרת למדה במפגש חי באינטרנט (כמו בזום, טימס וגוגל מיט) והקבוצה השלישית למדה בלמידה עצמית בדיגיטל.
הממצאים מצביעים על כך שפערי הידע שהושגו בין השיטות השונות היו מזעריים וחסרי משמעות פרקטית, למרות יתרון קל של 2.5% ללמידה פנים אל פנים.
גם הפער בין הלמידה בזום ללמידה עצמית היה זניח (0.4%).
עם זאת, המשתתפים דיווחו על רמות מעורבות ותחושת מסוגלות עצמית גבוהות יותר במפגשים הפרונטליים לעומת החלופות הדיגיטליות (שבהן היה יתרון לזום לעומת למידה עצמית אך שתיהן היו נמוכות משמעותית מהתחושות הסובייקטיביות של הלומדים בכיתה).
קבוצת החוקרים, ממספר מוסדות אקדמיים במחוז אונטריו בקנדה, מסכמים כי כל שלוש השיטות יעילות להקניית ידע, ובחירת הפורמט לא משפיע באופן משמעותי על הישגי הלמידה.
ניתן להסיק מכך שלא סוג הלמידה הוא מה שמשנה, אלא התכנון המתודולוגי ועיצוב חווית הלמידה.
למידה דיגיטלית יכולה להשתוות ללמידה פנים אל פנים בכל הפרמטרים, אם היא תתוכנן ותעוצב כהלכה.
חשוב גם להתייחס ולהכיר בתחושות הסובייקטיביות של הלומדות והלומדים, בפרט שתחושות מסוגלות ובטחון בביצוע משימות הם פרמטרים לא פחות משמעותיים מאשר הפגנת הידע במשימות ומבחנים.
נראה שככל שמדובר בתהליכים בהם עוסקים בפיתוח מיומנות, או במצבים בהם מבקשים לחזק את תחושת המחוברות, המעורבות והיכולת, יש מקום לשלב מפגשים פרונטליים בתהליכי הלמידה, כי בהם יש ערך מוסף בולט למדדים כאלו.
הכנו לכם סרטון הסבר, פודקסט, מצגת ואינפוגרפיקה, כולם מג'ונרטים בעברית ומאפשרים העמקה נגישה ונוחה.
הקישור למחקר המלא כאן
