4 סיבות למה כולנו לפעמים מחרטטים בעבודה על משהו שאנחנו לא מבינים בו, ולמה זה לא בהכרח חטא גדול
4 סיבות למה כולנו לפעמים מחרטטים בעבודה על משהו שאנחנו לא מבינים בו, ולמה זה לא בהכרח חטא גדול
קבוצת חוקרים מאוסטרליה, ארה"ב ובריטניה, בחנו מתי אנחנו מדברים על משהו בלי באמת לדעת אם זה נכון ומדוע נעדיף קצת "חארטה" שהיא לא ממש שקר אלא איזשהו רצון לזרום ולנסות להישמע בטוחים גם בדברים שאנחנו לא באמת מבינים בהם..
המחקר, שפורסם לפני קצת יותר מחודש, סקר ראיונות עם 200 אנשים ששיתפו במצבים כאלו בעבודה ומיפה מתוכם 4 קטגוריות מרכזיות:
- כדי לייצר יתרון תחרותי
אנחנו נבלבל את המוח כדי להיראות טוב או לקדם את הקריירה- ונעדיף להעמיד פנים שאנחנו יודעים משהו גם כשאין לנו מושג, אם נבין שזה מה שצריך כדי להאדיר את השם שלנו או לקדם אותנו.
2. כדי להתחמק
זהו חרטוט הגנתי, שבו מנסים להימנע ממשהו שלילי – למשל כשצריך להגן על מישהו אחר, לא להביך ולא לפגוע ברגשות של אף אחד
3. כדי להשתלב
חרטוט שנועד להתחבר עם העמיתיפ מסביב, להצחיק או להעביר את הזמן, למשל בסיפור מוגזם כדי להצחיק את החבר'ה במשרד.
4. כדי להתמודד עם אתגר
חרטוט שמסייע לנו לנווט במצבים חברתיים ובסיטואציות מאתגרות- למשל כשצריך להגן על מישהו אחר, לא להביך מישהו ולא לפגוע ברגשות של אף אחד.
המחקר מדגיש שהמצב הזה שבו אנחנו פשוט מדברים שטויות, הוא לא תמיד אירוע שלילי.
הוא מרשת מטרות חברתיות ומקצועיות שכולנו נתקלים בהם בעבודה. הרגעים האלו שאנחנו מהנהנים בהסכמה על משהו בלי שבאמת הבנו, או רוצים להגן על אחרים מאמיתות קשות. החרטוט הזה יכול להיות מזיק ולא ראוי, אבל גם יכול לעיתים לסייע בבניית קשרים חברתיים בעבודה, או בהתחברות לתרבות שבה יש רישות גבוה וציפייה לביטוי אישי ודעה בכל נושא.
ככל שמקום העבודה שלנו מצפה מאיתנו שתהיה לנו דעה על כל דבר- כך גדל הסיכוי שניקלע לשיח של "חרטא".
הכנו לכם פודקסט בעברית של כ- 7 דקות שסוקר את המחקר כאן
הקישור למחקר המלא כאן
