איך כדאי לי לנסח את המטרה שלי – כדי שהשינוי יצליח?

איך כדאי לי לנסח את המטרה שלי – כדי שהשינוי יצליח?

קבוצת חוקרים מאוסטרליה ואנגליה, בחנה את ההשפעה של אופן ניסוח המטרות על הסיכוי להגשים אותן, ומצא שעדיף לנו להתמקד בתהליך שנעבור ולא נגדיר את המטרה סביב הביצוע העתידי או היעד שאנחנו מבקשים להשיג.

מטה אנליזה של החוקרים שסקרו למעלה מ- 17,000 מחקרים בתחום בדקו את תהליכי הגדרת המטרות בתחום הספורט (שבו נהוג להציב יעדים) תוך אבחנה בין מטרות תהליך, מטרות ביצוע ומטרות תפוקה.

🎯 מטרות תפוקה

מטרות שממוקדות בתוצאה הסופית שאינה בהכרח בשליטתנו (לדוגמה: "להגדיל את המכירות ב-20%"), נמצאו כבעלות השפעה זניחה מאוד על הביצועים.

🎯 מטרות ביצוע

לניסוח מטרות שמתמקדות בהשגת ביצוע (לדוגמה: "להעביר פרזנטציה ללא טעויות") יש השפעה מתונה, אך עדיין מועילה – בעיקר כאשר יש יכולת להשפיע ישירה על הביצוע.

🎯 מטרות תהליך

מטרות שמתמקדות בשלבים ובפעולות הספציפיות בדרך להשגת היעד (לדוגמה: "לשפר את טכניקת הניהול בצוות על ידי ישום עקרונות משוב שבועי")  נמצאו כבעלות השפעה גדולה מאוד על ביצועים. הן יוצרות בהירות, עוזרות להתמקד במה שבשליטתנו ומגבירות את הסיכוי להצלחה. עצם תחושת המסוגלות שנוצרת מהקשר שאנחנו רואים בין הצגת מטרה להשגתה כבר מסביר את האפקט של ניסוח כזה.

אמנם המחקר סקר רק את תהליכי הצבת היעדים בעולמות הספורט, אבל ניתן אולי להשליך ממנו (בזהירות) על תכנון תהליכי שינוי אחרים, ולנסח מטרות שמתמקדות בתהליך ולא רק בתוצאה.

לדוגמה:

– במקום "להפוך את המנהלים לכריזמטיים יותר", עדיף "לספק למנהלים כלים פרקטיים ליצירת תקשורת אפקטיבית בישיבות".

– במקום "להכפיל את תפוקת הצוות", להגדיר מטרה כמו "לפתח מיומנויות ניהול זמן ואפקטיביות בעבודה".

הסוד הוא לשלוט במה שניתן לשלוט בו.

ברגע שאנחנו מתמקדים בתהליך, אנחנו יכולים לראות קשר בין הצבת המטרה להגעה אליה, מה שמגביר את תחושת המסוגלות שלנו לנוע לעבר שינוי במקום תחושת כישלון שנרגיש אם נקדם מטרות תפוקתיות ונגלה שלא עמדנו בציפיות.

הקישור למאמר המלא כאן