איך נלמד כשאנחנו לא יודעים מה אנחנו לא יודעים?

שיתוף

ארגונים משקיעים מיליארדי דולרים בשנה על למידה ארגונית ומניחים שלעובדים שלהם יש את הידע והמיומנויות הנדרשים מהם על מנת לבצע את תפקידם.

גם העובדים עצמם, שמקבלים את ההדרכות, חושבים שהם מוכנים.

אך לפי מידע המגיע מתעשיות שונות, מתברר שרוב האנשים הם בעלי "אי-כשירות לא מודעת" (unconsciously incompetent) לגבי כ- 20-40% מתחומי ידע קריטיים לביצועים שלהם.

בחברה גלובלית אחת למשל, התברר שאנשי המכירות לא הבינו או לא ידעו כ- 22% מכלל הידע על המוצרים של החברה שלהם, למרות שהם היו בטוחים שהם יודעים.

אי-כשירות לא מודעת יכולה להיות בכל פונקציה, דיספילינה ודרג ארגוני.

למעשה, היא דומיננטית יותר אצל עובדים מנוסים, שגם מפיצים מידע חסר או לא נכון בקרב העמיתים שלהם, מה שמוביל לטעויות משמעותיות, לקוחות לא מרוצים ופגיעה במוניטין הארגוני.

אז איך אפשר לסגור פער שבו העובד או המנהל כלל לא מודע לקיומו?

ראשית, יש לתכנן מחדש את תכניות הלימודים כך שיגרמו ללומדים להודות שהם לא יודעים.

תכניות והדרכות שנשענות על הקניה של תוכן קבוע ומוכר גורמות לאנשים לחוש שהם כבר "מכירים את זה" או "שמעו על זה" ולא להיות באמת מעורבים בתהליך הלמידה.

במקום זאת, יש לבנות תכניות למידה אדפטיביות, כך שהן נתפרות ללומד על פי הידע שאין לו ומבוססות שאלות שימפו את הפערים שלו. ברגע שהלומד מגיע למקום מאתגר הוא יקבל תמיכת תוכן נרחבת יותר, וברגע שיראה שהוא שולט בחומר, הוא יוכל לדלג עליו.

בחברת שירותי בריאות בריטית למשל, שואלים את הלומדים שאלות ומבקשים מהם, לצד התשובה שלהם, גם לכתוב מה רמת הבטחון שיש להם בתשובה שסיפקו.

כך למשל, עובד שמקבל 80 במבחן מסויים, יקבל מיד לאחר מכן לא רק את החומר של 20 הנקודות החסרות, אלא גם את החומר שבו הלומד הודה שהוא רק ניחש את התשובה.

שיטה זו גורמת לסקרנות רבה יותר אצל הלומד, רמת המודעות שלו הרבה יותר גבוהה כאשר הוא מדווח מראש האם הוא בטוח או לא בתשובה שלו וכך לאט לאט נחשפים הפערים האמיתיים שבו מצוי הלומד.

דרך אחרת לטפל ב"אי הכשירות הלא מודעת" היא באמצעות התעסקות מוגברת בטעויות הארגוניות, ולא פחות חשוב, ב"כמעט טעויות" שמתרחשות בארגון.

כך אנו מגבירים את הניבוי שטעויות כאלו לא יחזרו. טיפול כזה לא נועד להעניש את אלו שהיו בפער אלא להדגיש את האפשרות שמדובר בפער ארגוני, ולהוציא את עובדי הארגון מאיזור הנוחות שבו הם מניחים שהם מבצעים את עבודתם ללא טעויות.

"אי- כשירות לא מודעת" היא בעיה עיקשת למדי, והיא מחריפה בעידן שבו הידע והמיומנויות מתעדכנים כל הזמן.

תרבות של שיפור מתמיד יחד עם מתודות שמבררות כל הזמן את הידע המוקדם שלנו יכולים לחלץ אותנו מחוסר המודעות ולגרום לנו לרצות ללמוד את מה שאנחנו באמת לא יודעים.

לכניסה לקישור לחצו כאן

x