בחירה בלמידה: מתי זה מעלה מוטיבציה? מתי זה משתק?
בחירה בלמידה: מתי זה מעלה מוטיבציה? מתי זה משתק?
אנו נוטים לחושב שככל שניתן ללומדות וללומדים שלנו יותר בחירה ואוטונומיה בתהליכי הלמידה שלהם, כך תהיה להם יותר מוטיבציה ללמוד.
זה ודאי נכון במצבים רבים, אבל בטח לא תמיד.
הייתם פעם במסעדה עם תפריט של עשרות עמודים?
בהתחלה יש תחושה טובה של שפע אפשרויות לבחירה, אך בשלב מסויים יש סיכוי שפשוט נחווה סוג של שיתוק.
זאת בגלל שבחירה היא גורם מוטיבציוני רק כשאנחנו במצב לקבל החלטה נבונה לגבי העתיד שלנו.
זה לא תמיד המצב בתהליכי למידה, ממש כשם שלא היינו רוצים שהרופא שלנו ישאל אותנו באיזה מרשם אנחנו רוצים לבחור.
עצם מתן הבחירה אינו מבטיח מוטיבציה חיובית.
כדאי למנחות ולמנחים של קהל הלומדים, להתמקד דווקא בהסבר על ה"למה" שמאחורי החלטה מומלצת. כלומר במקום להציע בחירה עיוורת, להציע אפשרות לאשר המלצה חמה.
מומחה הלמידה פפס מקריאה, המסתמך בין השאר על המאמר של החוקרים הישראלים כץ ועשור, מסביר שהפעולה המומלצת ביותר היא לזהות מתי הגיוני לאפשר ללומדות וללומדים לבחור (למשל, בחירת הפרויקט שבו ירצו להתמקד, או הנושא שירצו להציג או לנתח), לעומת מצבים שבהם אין ללומדים את הידע לקבל החלטה נבונה.
במקרים האלו, יהיה נכון יותר להשקיע את האנרגיה בלקבל את אישורם של הלומדים לגבי החלטה מסויימת וכך ליצור את המחויבות שלהם ללמידה, באותה מידה של אפקטיביות כמו במצב של בחירה אוטונומית.
כי כשאנחנו מאשרים החלטה, על בסיס המלצה והסבר שקיבלנו, זה אירוע לא פחות מניע מאשר אם היינו מקבלים את ההחלטה בעצמנו, ובלבד שהבהירו לנו היטב למה כדאי לנו לבחור במשהו מסויים או לקבל החלטה כלשהי.
חשוב שההסבר יהיה מקיף, ולא כלאחר יד.
לעיתים המנחים כל כך בקיאים בתוכן, שהם לא חשים צורך להסביר לעומק מדוע כדאי לבחור בלמידה מסוימת, כך שכדאי להרחיב יותר ממה שנדמה שצריך.
הכנו לכם פודקסט כאן וסרטון כאן – שניהם מג'ונרטים בעברית ומאפשרים העמקה נגישה ונוחה.
הקישור למאמר המלא כאן
למאמר של כץ ועשור לחצו כאן
