האם זה רציונלי לסמוך על תחושת הבטן שלך?
מכירים את אלו שמקבלים החלטות חשובות על סמך "תחושת בטן"? האם מדובר באנשים חסרי אחריות או שבחשיבה כזו יש היגיון?
בתרבות מערבית אנליטית אין מוניטין גבוה להסתמכות על האינטואיציה, אבל גם "תחושות בטן" הן תוצר של עיבוד של מידע במוח ולכן חשוב להתייחס אליהן ברצינות ולא כאל התנהלות חסרת אחריות.
חוקרים מסבירים שהמוח הוא "מכונה ענקית להעלאת השערות" על העתיד.
ה"מכונה" הזו משווה באופן קבוע את המידע שנכנס אלינו מול כלל ההתנסויות הקודמות שהיו לנו בעבר באותו נושא.
לפי הצלבה זו מנסה המוח לנבא מה יקרה הלאה. ברגע שהתרחשה הפתעה בניבוי, המוח מעדכן את המודלים הקוגניטיביים שלו בהתאם.
ההתאמה הזו בין התנסויות העבר לחוויית ההווה מתרחשות באופן אוטומטי ולא מודע. אינטואיציה מתרחשת כאשר המוח שלנו ביצע התאמה או אי התאמה כזו אבל התחושה הזו לא הגיעה למודעות ולכן אנחנו לא מרגישים שבעצם קיבלנו החלטה רציונלית "אוטומטית".
לדוגמה, תארו לעצמכם שאתם נוהגים בכביש מסוים שאתם לא מכירים ולפתע מרגישים תחושה אינטואיטיבית שכדאי להיצמד לצד מסוים של המסלול. לאחר מכן אתם רואים שדילגתם על מהמורה בכביש בזכות הסטייה שבצעתם.
אתם שמחים שחסכתם אותה, אבל לא יודעים מאיפה הגיעה התחושה הזו… בפועל, הרכב שלפניכם (שמכיר את הכביש הזה היטב) ביצע פעולה דומה ואנחנו חיקינו אותו בלי לשים לב. כך קיבלנו החלטה אינטואיטיבית (ורציונלית) בלי שהיא "עלתה" למודעות שלנו.
ככל שיש לנו יותר ניסיון בתחום מסוים, כך יש לנו יותר מידע להצליב בין התנסויות העבר לבין החוויה הנוכחית. זה הופך את האינטואיציה שלנו לאמינה יותר. מכאן ניתן ללמוד שאינטואיציה זה משהו שאפשר לשפר.
אם זאת, למהירות והאוטומטיות של "תחושת הבטן שלנו" יש מחיר, בעיקר כתוצאה מהטיות קוגניטיביות שפוגמות בהחלטה שלנו.
אז לסמוך על הבטן או לא?
פעמים רבות כן אבל לא תמיד.
אפשר לסמוך על הבטן גם אם מתקשים להסביר למה, אבל רק כאשר מדובר במשהו שיש לנו הרבה התנסויות לגביו, ורק לאחר שווידאנו שאנחנו לא תחת הטיה כלשהי שמסיטה את המחשבה שלנו לכיוון מסוים באופן אוטומטי.
לעיתים יש נושאים שאנחנו לא מבינים בהם ועדיין מרגישים תחושת בטן חזקה לגבי מה נכון לעשות שם. דווקא אז כדאי לנו להזכיר לעצמנו שאין לנו מספיק התנסויות מוקדמות בתחום ולכן אנחנו לא יכולים לסמוך על האינטואיציה באופן אוטומטי.
לכניסה לקישור לחצו כאן
