כדי לזכור היטב תוכן לימודי -כדאי לנו לצלם את עצמנו מסבירים אותו מול קהל דמיוני
כדי לזכור היטב תוכן לימודי -כדאי לנו לצלם את עצמנו מסבירים אותו מול קהל דמיוני
מכירים את התחושה שאתם מבינים הכי טוב משהו רק אחרי שהסברתם או לימדתם מישהו אחר?
מחקר חדש מגלה שאולי עדיף לכם לפתוח את הזום עם הקלטה ולדבר אל קהל דמיוני, כך תזכרו אפילו יותר.
שיטת ה"לומד המלמד" ידועה כאפקטיבית מאוד כבר שנים רבות אך ניסוי חדש של צוות חוקרים (ביניהם חוקר הלמידה הדיגיטלית המפורסם ריצ'ארד מאייר) ביקש לדייק את האסטרטגיה הזו ולראות מתי היא הכי אופטימלית.
בניסוי השתתפו כ- 80 סטודנטיות וסטודנטים מסין, שחולקו ל- 4 קבוצות.
חלק התבקשו לקרוא תוכן לימודי, אחרים התבקשו להסביר לעצמם את אותו תוכן בקול.
קבוצה שלישית התבקשה להסביר את אותו תוכן למישהו אחר (פרונטלי או דרך מסכים) ואילו משתתפי הקבוצה הרביעית התבקשו להסריט את עצמם ולהסביר את התוכן מול "קהל דמיוני".
לאחר ההתנסות התבקשו כולם לענות על 2 מבחנים. אחד על התוכן שבו עסקו, ואחר עם שאלות מורכבות יותר הדורשות ניתוח של התוכן והשלכה שלו למצבים חדשים.
לימוד של קהל דמיוני באמצעות סרטון (כמו זום מוקלט או צילום עצמי בטלפון) התגלה כאפקטיבי ביותר לעומת שאר החלופות, ובשאלות המורכבות יותר, אלו שהתנסו בשיטה הזו הגיעו לציונים הגבוהים בכ- 25% מעמיתיהם שהתנסו בשיטות אחרות.
מתברר שצילום עצמי מול קהל ב"כאילו" נותן את האפקט המקסימלי.
מצד אחד הוא מחייב אותנו להיות פעילים ולהסביר את התוכן בקול רם, עם תחושה אמיתית כאילו מישהו צופה בנו, ומצד שני דווקא העובדה שאיש לא צפה בנו, הורידה חרדות, הסחות והתרגשות והפחיתה את העומס הקוגניטיבי הנלווה לכך, מה שפינה לנו משאבים לזכור טוב יותר את התוכן.
המחקר ממליץ לנו לעודד את הלומדות והלומדים שלנו להסריט את עצמם מסבירים מה הם למדו, זו תהיה פעילות יוצרת ולא מלחיצה שתגרום להם לזכור היטב את מה שלמדו.
לכניסה לקישור לחצו כאן