ללמוד כדי לעבור את המבחן <-> ללמוד כדי לזכור לחיים
ללמוד כדי לעבור את המבחן <-> ללמוד כדי לזכור לחיים
באיזה שיטות נשתמש בכל מצב… ולמה הן כה שונות אחת מהשנייה?
מחקר חדש מעלה תובנות מרתקות על הפער בין שיטות למידה לטווח קצר וארוך, או במילים אחרות, ההבדל בין ללמוד כדי לצלוח את המבחן לעומת ללמוד כדי לזכור לחיים.
כשלומדים למבחן, הנטייה הטבעית היא לשנן, לסכם שוב ושוב, ולקרוא את החומר באופן אינטנסיבי.
וזה אכן עובד.
אסטרטגיות כאלו מוכיחות את עצמן לטווח הקצר ומאפשרות לנו לשלוף מידע במהירות במבחן שיתקיים בימים הקרובים.
אבל מה קורה אחרי המבחן?
ככל שלמדנו בסמיכות לאירוע, באמצעות שינון וקריאה פסיבית של התוכן באופן אינטנסיבי וחד פעמי,כך גדל הסיכוי שנשכח את מה למדנו רגע אחרי המבחן.
לעומת זאת, למידה לטווח ארוך מחייבת גישה שונה לחלוטין.
מחקרים לאורך השנים ממליצים לנו על טכניקות כמו תרגול שליפה (להשיב על שאלות לגבי התוכן), למידה מרווחת שפרוסה במנות קטנות על פני זמן ולמידה שבה אנחנו מסבירים לעצמנו את התוכן במילים שלנו.
כל אלו שיטות יעילות בהרבה כדי לזכור את התוכן לחיים.
צוות חוקרים מספרד שביצע מחקר מקיף ומגוון מאוד ופרסם את ממצאיו בחודשים האחרונים, מראה שרוב הלומדות והלומדים דבקים בלמידה בשיטות המסורתיות של שינון אינטנסיבי וחד פעמי.
זאת גם כאשר הלומדים מודעים ליתרונות של שיטות אפקטיביות יותר.
כל זאת, באופן לא מפתיע, כדי לעבור את המבחן ולמרות שגם השיטות לזיכרון לטווח רחוק יהיו אפקטיביות יותר וודא יבטיחו הישגים לימודיים.
המערכות הלימודיות מתגמלות את הלומדים על הצלחה מיידית במבחנים על פני הבנה מעמיקה לטווח ארוך ומונעות מאיתנו ללמוד טוב יותר.
מפתחי למידה ומנחים יכולים לשנות את התמונה הזו, בכך שיקדמו שימוש באסטרטגיות למידה מועילות יותר – בעיקר אם חשוב להם שהתוכן הלימודי ישרוד לאורך זמן.
- שילוב תרגולים רבים בתוך מפגשי הלמידה- למשל באמצעות שאלות קצרות בתחילת כל שיעור על מה שלמדנו עד כה ("כרטיס כניסה")
- תכנון תהליך הלמידה כך שהנושאים המרכזיים בו יחזרו שוב ושוב במרווחים הולכים וגדלים
- עידוד הלומדים להסביר את מה שלמדו במילים שלהם, ולקשר את זה לידע קודם שרכשו.
מעל לכל, השינוי בהרגלי הלמידה צריך להתחיל בהבנה המשותפת שמטרת תהליך הלמידה היא לא רק להצליח במבחן הבא, אלא לבנות בסיס ידע איתן שישרת את הלומדים לאורך זמן.
לכן, מי שמתכנן את תהליך הלמידה צריך לראות איך בונים סביבת למידה שמעודדת שימוש באסטרטגיות שמועילות לטווח הארוך.
אם ניתן לשנות את מבנה ההערכה בתהליכי הלמידה, כך שיוכל לעודד הבנה מעמיקה, זה יהיה נהדר.
אבל אם המבחן המסכם הוא מצב נתון שלא ניתן לשלוט בו, עדין כדאי גם לנסות לרתום את הלומדים להבנה של החשיבות לזכור משהו לאורך זמן כדי להשתמש בו ולבסס יכולות מקצועיות, וגם לשלב את האסטרטגיות שיבטיחו את שימור הזיכרון הזה.
המחקר מספק תובנות נוספות עליהן נספר בפרסומים עתידיים.
לכניסה למחקר המלא לחצו כאן
